הר געש זה הוא חרוט מגן בעל מדרונות מתונים בבסיסו ותלולים בראשו, ובפסגתו קלדרה רחבה מאוד ביחס לגודל הר הגעש, הגורמת לפסגה להיראות קטומה ושטוחה. מבנה זה נפוץ בעיקר באיים הצעירים במערב גלאפגוס, דוגמת איסבלה ופרננדינה. תופעה זו אמנם אינה ייחודית לגלאפגוס, אבל היא נדירה למדי במקומות אחרים. מבנה הקלדרה, גודלה, רוחבה ועומקה יכולים להשתנות בין התפרצויות בהרי געש פעילים: הקלדרה בראש הר הגעש יכולה להעמיק כאשר תא המאגמה מתחת להר התרוקן וקרקעית הקלדרה מתמוטטת לתוך התא הריק – כפי שקרה בפרננדינה ב-1968 כאשר קרקעית הקלדרה צנחה ב-200 מטר, או להתרחב כאשר קירותיה מתמוטטים לתוך הקרקעית – כפי שאירע שם ב-1988.
הדעות באשר לסיבות ולדרך התהוות מבנה זה עדיין חלוקות. תאוריה אחת גורסת כי מורפולוגיה זו היא תוצאה של פיזור צינורות ההזנה בהר הגעש:
רובם נפערים בסדקים היקפיים בפסגה או בסדקים הטבעתיים במורדותיו התחתונים. מיקום צינורות ההזנה והסדקים משליך על פיזור הלחצים בהר הגעש, וכתוצאה מכך גדל הר הגעש לרוחב במורדותיו התחתונים וכלפי מעלה בפסגתו. הסיבה למיקום ייחודי זה של צינורות ההזנה עדיין אינה ידועה.
לעומתה טוענת תאוריה שנייה כי מבנה זה משקף את תבנית חדירת המאגמה אל תוך הר הגעש: המאגמה החודרת לצינור ההזנה מתפיחה את חלקו המרכזי של הר הגעש ודוחפת את הפסגה למעלה, ובכך גורמת לתלילותם של המורדות העליונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה