היווצרות סלעים ימיים קשורה בגורמים הבאים:
•יצורים זעירים באזור הפלגי (palegic) – היצורים הצפים או שוחים בשכבה העליונה של הים, בתחום חדירת קרני השמש – פלנקטון
•בעלי-חיים באזור הבנתוס (benthos) – היצורים החיים בתוך טין קרקעית הים או עליה, (צדפות, חלזונות ועוד)
•שחק דק המובא מן היבשה
•תהליכים כימיים המשקעים חומרים מומסים שהוסעו על ידי נחלים ושטפונות
השוני בין הסלעים הנוצרים בסביבה זו נעוץ בתנאים מקומיים משתנים בתוך האוקיינוס:
•עומק – מ-3,000 מטרים באוקיינוס האטלנטי ו-4,500 מ' באוקיינוס השקט שורר לחץ רב של CO2 הממיס שלדים קלציטיים ואינו מאפשר גיבוש סלעים המכילים אותה.
בנוסף, חרסית נוצרת בעומקים שונים. אם בים רדוד נוצרת כמות גדולה של סלעי גיר וקירטון, שאינם מאפשרים לה להתגבש. בתחום הביניים ישקע חוואר ובמים עמוקים יותר נוצרת חרסית נקיה.•זרמי הים – מים זורמים מחדשים מלאי של חמצן מן האוויר שהם באים איתו במגע. מים עומדים בקרקעית הים (סטגננטיים) אינם מחדשים מלאי חמצן ולכן מאפשרים יצירת גיר, קירטון וחרסית עשירים בחומר ביטומני שאינו מתפרק בסביבה חסרת-חמצן.
•חומציות מי הים – מושפעת מן הזרמים ומעומק המים.
•טופוגרפיה של הקרקעית – משפיעה בעיקר על סחף היוצר חרסיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה