תחום שהתפתח במיוחד במאה ה-20 הוא ניטור הרי געש – רישום יומנים המתעדים את השינויים המתרחשים בהר הגעש ובסביבתו בעת התפרצויות געשיות וביניהן. אחת התרומות החשובות למחקר זה הייתה הקמת מצפה הרי הגעש בהוואי בשולי הר הגעש קילוואה בשנת 1912 על ידי הגאולוג האמריקאי תומאס ג'אגר (Thomas Jaggar, 1871-1953). מאז קמו מצפים נוספים בהרי געש פעילים, והתיעוד בהם כולל:
ניתוח סטרטיגרפי של שכבות – המאפשר זיהוי התפרצויות היסטוריות ופרה-היסטוריות של הרי געש ושל חבלים נרחבים
מדידת פליטת גזים, אדים ואפר מן הלוע, איתור פומרולות ומעקב אחר גייזרים ומעיינות חמים – מידע זה (בהתבסס על תיעוד קודם שנערך באותו הר געש) – מספק מידע על הרכב המאגמה ועל אפשרות של התפרצות קרובה
שינויים חשמליים ומגנטיים, מדידת תזוזת קרקע באמצעות מערכת ניווט לוויינית, התנפחות או שינוי במבנה הר הגעש, היווצרות סדקים במורדותיו ובסביבתו הקרובה ורישום רעידות אדמה – ניתוח של מידע מבדיקות אלה נותן תמונה על גודלו ותכולתו של תא המאגמה ועל זרימת מאגמה במעלה צינור ההזנה לקראת התפרצות
בדיקה כימית של הלבה והטפרה והערכת סוג ההתפרצות ועוצמתה – בדיקות אלה, הנערכות לאחר התפרצות, מאפשרות להבין שינויים במנגנון ההתפרצות של הר הגעש ובהרכב המאגמה במאגר ולהעריך את הסכנות הצפויות לאוכלוסייה בהתפרצויות הבאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה