פוסידוניוס נהנה ממוניטין בעולם היווני-רומי והוא מצוטט בהרחבה אצל כותבים מתקופתו כמו קיקרו, ליביוס, פלוטרכוס, סטרבון, קלאומדס, סנקה הצעיר, דיודורוס סיקולוס, ואחרים. בזמנו, גם סגנון כתיבתו הרטורי והמסולסל זכה לתשבחות, אך זה איבד את חנו בעיני בני הדור זמן קצר אחרי מותו.
פוסידוניוס נהנה מידידותם ואהדתם של כמה מאנשי השם ברומא בתקופה המאוחרת של הרפובליקה. קיקרו נסע לרודוס ושמע מהרצאותיו בשנת 77 לפנה"ס והשניים המשיכו להתכתב אחרי כן. "de finibus" של קיקרו משקף במידה רבה את תורתו האתית של פוסידוניוס, בעקבות פנאיטיאוס. פוסידוניוס פגש גם פומפיוס, כאשר זה שימש שגריר ברומא, ופעמיים כאשר ביקר פומפיוס ברודוס, בשנת 66 לפנה"ס בזמן מסע נגד הפירטים ושוב בשנת 62 לפנה"ס, בזמן מסעו במזרח. כמחווה של כבוד לפילוסוף, הורה פומפיוס להנמיך את הפסקס, סמל סמכותו, לפני דלתו של פוסידוניוס. אנשי שם אחרים מרומא שביקרו ברודוס היו ולאיוס, קוטה ולוקיליוס.
תלמי התרשם מהתחכום שבמדידות של פוסידוניוס, שפיצה על החזר האור העובר דרך אוויר דחוס יותר קרוב לאופק, ואימץ את תוצאותיו בנוגע למדידת קוטר כדור הארץ, במקום המדידות המוקדמות והמדויקות יותר של ארטוסתנס, דבר שהוביל לאימוץ החישוב השגוי למשך 1,500 שנים אחרי כן.
בהכללה, עם זאת, דומה כי בני דורו של פוסידוניוס, ובני הדורות הבאים, התרשמו הרבה יותר מרוחב היריעה של ידיעותיו וכתביו של פוסידוניוס, אך מאחר שרבים מרעיונותיו אינם מקוריים, ערכו היה יותר לקסיקלי מאשר פילוסופי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה