מעבר להשתייכותו לבית הספר בריימס, שמר ג'רבר על קשרים קרובים גם עם גורמים בחצר הקיסרות, שם שימש בעבר כמורה. לאחר שעזב ג'רבר את ריימס מצא מקלט במגדבורג ורבנה בחצרו של אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בחצרו של אוטו השלישי שימש ג'רבר כמלמד וכיועצו של הקיסר, שהיה באותה עת בן שש עשרה בלבד. כקיסר האימפריה, החזיק אוטו השלישי בהשפעה רבה בנוגע למינוי של משרת האפיפיור. אין הדבר מפתיע, אם כן, שאוטו השלישי בחר בג'רבר, המורה הפרטי של משפחתו, לשמש כאפיפיור תחת גרגוריוס החמישי. וכך, בשנת 999, מונה ג'רבר מאוריאק לאפיפיור וקיבל את השם סילבסטר השני. הבחירה בשם סילבסטר לא הייתה מקרית, שכן סילבסטר הראשון היה האפיפיור בזמן הקיסר קונסטנטין. לאוטו השלישי, כבנה של נסיכה ביזנטית ושל קיסר האימפריה הרומית הקדושה, היו שאיפות פוליטיות גבוהות וראה בעצמו כממשיכו של הקיסר קונסטנטין. הוא אף קיווה שהאפיפיור החדש, בדמותו המהפכנית של ג'רבר מאוריאק, ישתף עמו פעולה בשאיפותיו החילוניות עבור האימפריה. לאחר מינוי כאפיפיור החל סילבסטר השני בניקוי אורוות מוסרי בשורות הכמורה והכנסייה, ויצא חוצץ כנגד תופעות של מכירת משרות ופילגשות. דעותיו ופעולותיו המהפכניות עוררו שוב התנגדות עזה, כפי שהיה בתפקידו כאב מנזר בבוביו, ואף היה עליו אף להימלט מרומא לזמן מחשש למרד בקיסר. לאחר שנים ספורות, במאי 1003, חלה סילבסטר השני במהלך טקס המיסה בכנסייה ברומא ונפטר ממחלתו כעבור תשעה ימים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה