איסמאל בוליו נולד בלודון שבצרפת, והיה בנם של איסמאל בוליו (Ismaël Boulliau) וסוזנה מוטה (Susanna Motet). בוליו היה בכור הבנים שלא נפטר בצעירותו (ילדיהם הקודמים של הזוג נפטרו בצעירותם ולא הגיעו לבגרות). המשפחה הייתה קלוויניסטית אולם בהיותו בן 21 המיר בוליו את דתו לנצרות קתולית, ובהגיעו לגיל 26 הוסמך ככומר נוצרי קתולי.
בשנת 1632 עבור בוליו לפריז והחל לעבוד כספרן בספרייה המלכותית (Bibliothèque du Roi). בסמגרת עבודתו בספרייה נסע לאיטליה, הולנד וגרמניה פעמים רבות במטרה לרכוש ספרים עבור הספרייה. בשנת 1657 מונה לתפקיד מזכיר שגריר צרפת בהולנד, ולאחר מכן שב להיות ספרן. בזקנתו התגורר במנזר סן ויקטור שבפריז, בו נפטר.
בוליו היה אחד החברים הראשונים בחברה המלכותית בלונדון, אליה נבחר ב-4 באפריל 1667.
בוליו היה חברם של פייר גסנדי, כריסטיאן הויגנס, מרן מרסן ובלז פסקל, ותמך בעמדותיהם של גלילאו גלילי וניקולאוס קופרניקוס. בוליו פרסם מספר ספרים אסטרונומיים, הידוע בהם הוא ה"אסטרונומיקה פילולאיקה" (Astronomia philolaica) שיצא לאור בשנת 1645 ובו תמך בתאוריה של יוהנס קפלר כי כוכבי הלכת נעים במסלולים אליפטיים סביב השמש, אולם התנגד לתאוריה הפיזיקלית של קפלר בדבר הכוחות הפועלים על כוכבי הלכת בתנועתם סביב השמש.
סר אייזק ניוטון, בספרו "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע", ציין כי חישוביו של בוליו בדבר גודל מסלולי כוכבי הלכת הוא המדויק ביותר (לצד החישוב המצוי בספריו של יוהנס קפלר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה