הרמב"ם, שלמד אסטרונומיה תחת הדרכתו של אחד מתלמידי אבן באג'ה, כעדותו על עצמו (מורה נבוכים, ח"ב פ"ט), מצטט את חידושו המרכזי של אבן באג'ה בתחום האסטרונומיה, השולל את הימצאותם של אפיציקלים, ומסתייע בכך כדי לערער על סמכותו של אריסטו בקביעותיו ביחס לתנועתם של גרמי השמים:
”כבר יודע אתה כי באשר לסדר התנועות והתאמת מהלך הכוכבים אל מה שנראה, הכול נוהג על-פי שני עקרונות: או אפיציקל, או גלגל אכּסצנטרי, או שניהם כאחד.
והנה אעמידך על כך שכל אחד משני עקרונות אלה חורג לגמרי מגדר ההיגיון ומנוגד לכל מה שהתברר בפיזיקה... והנה זה הוא האבסורד שממנו ביקשו להימנע: שיהיה דבר המחליף את מקומו. משום כך אמר אבו בכר אבן אלצאיג [אבן באג'ה] בדבריו הנמצאים בידינו באסטרונומיה, שמציאותו של אפיציקל בלתי-אפשרית. הוא גם הצביע על המסקנה ההכרחית שהזכרנוה. הוא אמר: נוסף לאבסורד [הנזכר] שנובע מזאת, כלומר ממציאות אפיציקל, נובעים מזאת אבסורדים אחרים. והנה אני מבאר לך אותם... שמעתי שאבו בכר [אבן באג'ה] ציין שהוא המציא אסטרונומיה אשר אין בה אפיציקל, אלא רק גלגלים אכּסצנטריים בלבד. לא שמעתי זאת מפי תלמידיו. ואף אילו באמת אמר זאת לא היה מרוויח בזאת רווח גדול, שהרי גם האכסצנטריות היא חריגה מן העקרונות שקבע אריסטו, אשר אין להוסיף עליהם. אני הוא שהערתי על כך... יודע אתה שאבו בכר אבן אלצאיג [אבן באג'ה], בדבריו על הפיזיקה, מטיל ספק האם ידע אריסטו על יציאתה של השמש חוץ-למרכז ונמנע מלדבר על כך ועסק במה שמתחייב מן הנטייה, כיוון שאין להבחין בין פעולת היציאה-חוץ-למרכז לבין פעולת הנטייה - או שמא לא השיג את היציאה חוץ-למרכז. האמת היא שהוא לא השיג אותה ולא שמע עליה מעולם. כי המתמטיקה לא הגיעה בימיו לידי שלמות. אילו שמע על היציאה-חוץ-למרכז היה מכחיש אותה הכחשה נמרצת, שכן אילו הייתה נכונה בעיניו - היה נבוך מבוכה רבה לגבי כל מה שהניח בתחום זה.“
בפירושו ל"מטאורולוגיה" של אריסטו, מציע אבן באג'ה תאוריה משלו להיווצרותה של גלקסיית שביל החלב. אריסטו האמין ששביל החלב נוצר כתוצאה מפליטת אש לוהטת של מספר רב של כוכבים גדולים הסמוכים זה לזה. לעומתו, טען אבן באג'ה, שאין שביל החלב אלא אורם של כוכבים רבים סמוכים זה לזה, כאשר כתוצאה מתופעת השבירה הם יוצרים מצג של רצף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה