בשנת 970, הצטרף ג'רבר למשלחת של הבישוף אטו לרומא שם הצליח להרשים את האפיפיור יוחנן השלושה עשר בבקיאותו במדעי הקוואדריוויום. בהמלצתו הנלהבת של האפיפיור, מונה ג'רבר לאחר ביקורו להיות מורהו הפרטי של בנו שלאוטו הראשון מלך גרמניה ואיטליה (ולימים קיסר האימפריה הרומית הקדושה). לאחר שנתיים בהם שימש כמורה עבור אוטו השני, פנה ג'רבר ללימודים בבית הספר הקתדרלי בעיר ריימס, שם מונה על ידי הארכיבישוף אדלברון ללמד את מקצועות הקוודיריוויום בהם הצטיין.
זמן מה לאחר מכן, בשנת 983, מונה ג'רבר על ידי מעסיקו הקודם אוטו הראשון לשמש כאב המנזר בבוביו. אולם על אף ניסיונותיו הרבים לקדם רפורמות בהנהלת המנזר ובתוכניות הלימוד, נתקל ג'רבר בהתנגדות עזה ולכן שב ללימודיו בריימס כעבור שנה, שם הפך מונה לשמש כמנהל בית הספר עד שנת 997. תחת ניהולם של ג'רבר מאוריאק ושל הארכיבישוף אדלברון ידע בית הספר הקתדרלי בריימס תקופה של פריחה אינטלקטואלית. הארכיבישוף אדלברון, שהיה אחיו העשיר של דוכס לוריין, נודע אף הוא במהפכנותו, ובמשך שנים היה חלוץ בניסיונות לקדם רפורמות ולימודים מדעיים. באותן שנים בית הספר בריימס נודע בהתמחותו באתיקה, ברטוריקה קיקרויאנית, בספרות קלאסית ובקוואדריוויום. בשנת 989, לאחר מספר שנות הוראה בריימס, נפטר הארכיבישוף אלדברון. על אף שג'רבר נדמה כמחליפו הטבעי, מונה במקומו ארנולף, בנו הלא חוקי של לותייר מלך פרנקיה המערבית, לארכיבישוף בריימס. לאחר מינויו של ארנולף ידע בית הספר בריימס תקופה קשה, ועמד במרכזם של סכסוכים פוליטיים רבים שאילצו את ג'רבר להימלט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה