פוסידוניוס זכה לתהילה ברחבי העולם היווני-רומי בזכות שליטתו במגוון רחב של תחומי ידע, בדומה לאריסטו וארטוסתנס. הוא ניסה ליצור מערכת מאוחדת של מחשבה ויקום, שתספק מדריך והסבר למכלול ההתנהגות האנושית. בין השאר כתב פוסידוניוס על פיזיקה (כולל מטאורולוגיה וגאוגרפיה פיזית), אסטרונומיה, אסטרולוגיה וניבוי עתידות, סיסמולוגיה, גאולוגיה ומינרלוגיה, הידרולוגיה, בוטניקה, אתיקה, לוגיקה, מתמטיקה, היסטוריה, היסטוריה של הטבע, אנתרופולוגיה וטקטיקה. רוב עבודותיו אבדו מאז ושרדו רק בקטעים קטנים, למרות שהכותרות והנושאים עדיין ידועים.
פוסידוניוס סבר כי הפילוסופיה היא החקר הנעלה ביותר, שכל ענפי החקר האחרים כפופים לו. שלושת חלקיה, על–פי הארגון הסטואי—פיזיקה (פילוסופיה של הטבע, מטפיזיקה ותאולוגיה), לוגיקה (ודיקלקטיקה) ואתיקה נתפשו בעיניו כשלושה חלקים של שלם, המוצא לו מקבילות בעולם הפיזי ובהיסטוריה האנושית.
למרות שהחזיק בעמדות סטואיות, לא היסס פוסידוניוס לרעות גם בשדות פילוסופיים אחרים, כמו כתבי אפלטון ואריסטו. הוא היה הסטואיקן הראשון שנטש את התורה האורתודוקסית לפיה התשוקות הן שיפוטים מוטעים וטען כי השקפתו של אפלטון ביחס לנשמה נכונה, כלומר, שהתשוקות מובנות בנפש האדם. מטרת האתיקה, מבחינתו, הייתה להציע דרכים להתמודד עם התשוקות ולהשיב את ההיגיון לעמדת שליטה.
לפי תפישתו של פוסידוניוס שוררת ביקום "סימפתיה" בסיסית וקשרי אהדדי בין כל חלקי העולם, משמים לארץ, כחלק מתכנון רציונלי המאחד את כל האנושות ואת כל הדברים ביקום, אפילו אותם דברים הנראים נפרדים בזמן ובמקום. בניגוד למורו פנאיטיאוס, סבר פוסידוניוס כי תאורית הסימפתיה הקוסמית תומכת באמונתו בניבוי עתידות—אם באמצעות אסטרולוגיה ואם באמצעות חלומות נבואיים—כסוג של ניבוי מדעי.
בתחום האסטרונומיה שרדו השקפותיו של פוסידוניוס באמצעות מסה שכתב קלאומדס "על התנועות המעגליות של הגופים השמימיים", שבו הפרק הראשון בספר השני הועתק ברובו, ככל הנראה, מפוסידוניוס. פוסידוניוס סבר כי השמש פולטת כוח חיים החודר לעולמנו. הוא ניסה למדוד את המרחק והגודל של השמש. בשנת 90 לפנה"ס העריך פוסידוניוס כי היחידה האסטרונומית היא a0/rE = 9893, שיעור הקטן בחצי מהנכון. במדידת גודל השמש, עם זאת, הוא הגיע למספר הגדול ומדויק יותר מזה שטענו לו אסטרונומים יווניים אחרים ואריסטרכוס. פוסידוניוס חישב גם את גודלו וריחוקו של הירח. נוסף על–כך, בנה פוסידוניוס אורריה, מתקן מכני להדמיית מסלולי הכוכבים, שהיה עשוי להיות דומה למנגנון אנטיקיתרה. האורריה של פוסידוניוס, לפי קיקרו, הציגה את התנועה היומית של השמש, הירח וחמישה הכוכבים הידועים האחרים.
תהילתו של פוסידוניוס יצאה למרחקים במיוחד אחרי שפרסם בשנות השמונים של המאה הראשונה לפני הספירה את "אודות האוקיינוס והאזורים השכנים".
עבודה זו הציגה לא רק את הידוע עד כה בתחום הגאוגרפיה, אלא גם סייעה בפופולריזציה של התאוריות שלו בדבר הקשרים בפנימיים בעולם, שנועדה להראות איך כל הכוחות משפיעים זה על זה ואיך הקשרים הפנימיים נוגעים גם לחיים האנושיים.
עבור הרומים, הייתה בתאוריה של פוסידוניוס בדבר השפעת האקלים על אופיים של אנשים חיזוק לתפישה לפיה לרומא, השוכנת באקלים הממוזג של איטליה, היא בעלת תפקיד עולמי חשוב, ביחס לעמים השוכנים במקומות החמים והקרים יותר, אם כי ב"גאוגרפיה של הגזעים" שלו לא טען פוסידוניוס כי ישנו הבדל בסיסי בין הרומים לעמים הפחות מתורבתים.
פוסידוניוס מדד את היקפו של כדור הארץ על בסיס מיקום הכוכב קאנופוס. כפי שמסביר קלאומדס, פוסידוניוס השתמש ברום של קאנופוס בשמיים כדי לקבוע את ההפרש בקו הרוחב בין רודוס ואלכסנדריה. בגלל שגיאות תצפית ועובדות, התוצאה שלו הייתה 240,000 סטדיות, מספר הקרוב למדי לערך האמיתי.
כמו פיתיאס לפניו, האמין גם פוסידוניוס כי הגאות נגרמת על–ידי הירח. פוסידוניוס טעה, עם זאת, בסיבה שנתן לכך. הוא סבר כי הירח הוא עירוב של אוויר ואש וייחס את הסיבה לגיאות לחומו של הירח הגורם למים להתרחב, אך לא במידה מספקת לאדותם.
בכתבים ההיסטוריים הנרחבים שלו המשיך פוסידוניוס את ההיסטוריה של העולם של פוליביוס בתארו את האירועים בין 146 ל-88 לפנה"ס—תקופה בה נמשכה ההתרחבות של האימפריה הרומית, התפתחות שפוסידוניוס ראה בעין חיובית. התיאור ההיסטורי של פוסידוניוס אינו נוקט גישה מרוחקת ועובדתית בנוסח פוליביוס, אלא מנסה למצוא את הקישור הפנימי בין העובדות ההיסטוריות והנפש האנושית והנסיבות הפיזיות הכוללות. כך, לדוגמה, קישר פוליביוס בין האקלים החם בערביה והאופי האתני או הלאומי של האנשים שם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה