וילברורד סנל

וילברורד סנל ואן רוין (הולנדית: Willebrord Snel van Royen; ‏1580 - 30 באוקטובר 1626), המוכר גם בשמות סנל ון רוין וסנליוס, היה אסטרונום ומתמטיקאי הולנדי, שמוכר בעיקר בזכות חוק השבירה האופטית שגילה, הקרוי על שמו - חוק סנל.

סנל נולד בליידן. בשנת 1613 ירש את אביו רודולף סנל (1546-1613) כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטה של ליידן. בשנת 1615 הוא תכנן וביצע שיטה חדשה למדידת רדיוס כדור הארץ בעזרת קביעת המרחק בין נקודה אחת על האדמה לבין המקבילה לה בקו רוחב אחר, על ידי טריאנגולציה. מאמרו Eratosthenes Batavus ("ארטוסתנס ההולנדי"), שפורסם בשנת 1617, מתאר את השיטה ומציג את התוצאות של יישום השיטה בין אלקמאר וברגן אופ זום—שתי ערים המופרדות על ידי מעלה אחת ברוחב, שהמרחק ביניהן נמדד על ידו להיות 117,449 יארד (107.395 ק"מ). המרחק בפועל הוא בערך 111 ק"מ. סנל היה גם מתמטיקאי בולט, והמציא שיטה חדשה לחישוב π—השיפור המשמעותי הראשון מאז ימי קדם. הוא גם גילה את חוק השבירה האופטית הקרוי על שמו בשנת 1626. הוא נפטר בליידן ב-30 באוקטובר 1626.

 

נוסף על Eratosthenes Batavus הוא פרסם גם את Cyclometria sive de circuli dimensione‏ (1621), ו-Tiphys Batavus‏ (1624). הוא גם ערך את Coeli et siderum in eo errantium observationes Hassiacae‏ (1618), שבו פורסמו התצפיות האסטרונומיות של לנדגרייב ויליאם הרביעי מהסה. חיבור שלו על טריגונומטריה (Doctrina triangulorum) פורסם שנה לאחר מותו.