הויגנס רכש מיומנות טכנית יוצאת דופן בעבודתו עם אחיו על הכנת וליטוש עדשות כדוריות. העדשות שייצרו החל משנת 1655 היו מאיכות מעולה, כך שהטלסקופים שבנה הויגנס בעצמו היו הטובים ביותר בזמנו. ב-1685 הויגנס סיכם את הידע הטכני שלו בנוגע לייצור עדשות בחיבורו Memorien aengaende het slijpen van glasen tot verrekijckers. בחיבורו Astroscopia compendiaria הוא תיאר סוג חדש של טלסקופ חסר צינור, הנקרא aerial telescope.
בהקשר של מחקריו באופטיקה גאומטרית, עוד בשנת 1653 תיעד את מחקריו באופטיקה גאומטרית במאמר מפורט,
Tractatus de refractione et telescopiis. במאמר הוא טיפל בחוק השבירה, הקביעה של מיקומי המוקדים של עדשות ושל מקדמי השבירה שלהן, במבנה העין, בתאוריית ההגדלה של עדשות, ובבנייה של טלסקופים. הוא נעזר בחישובים שלו כדי לבנות את הרכיב האופטי שידוע כיום כעינית הויגנס, שהייתה העינית הראשונה שהורכבה משתי עדשות.
הוא החל לחקור את האברציה הכדורית ב-1665, וגזר עבור עדשות עם מפתח ואורך מוקד מסוימים את הצורה אשר תביא לאברציה כדורית מינימלית בעבור קרניים נכנסות מקבילות. הוא חקר גם את הקשר בין ההגדלה, הבהירות והרזולוציה (חדות) בעבור טלסקופים באורך נתון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה