מחקרו של בורנשטיין יצא מתוך נושא לוח השנה העברי, על כל תתי-הנושאים הקשורים אליו והמסתעפים ממנו, כמו אורך היום, החודש והשנה והגדרתם, מולדות, תקופות, עיבורים, מחזורי שמש וירח, קביעות ודחיות ועוד, ועל כל ההיסטוריה של ההתפתחות האנושית בחקר התכונה (אסטרונומיה) ומהלך גרמי השמים. המחקר התפתח לחקר לוחות שנה של עמי קדם והתפתחותם, ולנושאי כרונולוגיה והיסטוריה רבים לפרטיהם.
בורנשטיין היה מן החוקרים הראשונים שעסק בחקר תעודות הגניזה הקהירית לאור הנושאים שאותם הרבה לחקור - הלוח והכרונולוגיה. חקירותיו הרבות הובילו אותו למסקנה כי לוח השנה העברי נחתם סופית בתקופת הגאונים ולא בזמן האמוראים. את העדויות לכך הוציא מן הגניזה הקהירית. ספר מיוחד הוציא בורנשטיין על מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר בנושא קביעת לוח השנה בשנים ד'תרפ"ב-פ"ד. חקירותיו בנושא התפתחות הלוח והתגבשותו המשיכו להניב מאמרים רבים, ארוכים ומפורטים, שאותם פרסם בכתבי עת ובספרי זיכרון, בעיקר בכתב העת "התקופה".
בורנשטיין הביא במחקריו ציטוטים רבים, ממקורות היהדות ומחוצה להם, וציטט גם את החוקרים שקדמו לו בחקר הנושאים שבהם הוא דן, ותוך כדי כך נושא ונותן בדבריהם בעברית משובחת וקולחת, המתובלת בחישובים סבוכים, לפי הצורך. מספרים על חיים נחמן ביאליק, שהיה מתפאר שהוא קורא 'אפילו' את מאמרי בורנשטיין ב"התקופה", אף שהודה שלא הבין בהם הכל, אלא שנמשך אחרי "הקסם הלשוני שבדבריו". בין החוקרים המצוטטים על ידו נמצאים פרידריך קארל גינצל, אדוארד מאהלר, אידלר, וייסבאך ועוד רבים.
את דבריהם ומסקנותיהם הוא העמיד כנגד הביקורת, אם לדחות ואם לקבל, תוך שהוא מביא מקורות רבים לדבריו. מנהגו, לפי עדות מקורביו, לברר כל מסקנה ולנפות אותה טרם פרסומה. במחקריו ירד לפרטי פרטים ונגע בנקודות שנזנחו בידי כל החוקרים שקדמוהו.
חברו למחקר היה צבי הירש יפה, שחיבר ספר להרצאת חקירותיו - קורות חשבון העיבור. יפה היה גר בוורשה ועבר לרוסיה, והקשר ביניהם התבצע באמצעות מכתבים. תלמיד וחבר במקצוע זה היה לו גם אברהם אריה עקביא.
האחרון קרא "לכנס את כל כתבי ח"י בורנשטיין המפוזרים בחוברות ובמאספים שונים ולהוציאם בהוצאה חדשה מסודרה ומתוקנה", דבר שלא יצא לפועל, כמו דרישתו של נחום סוקולוב לאחר מותו של בורנשטיין "חובה על חכמי ישראל להקדיש לבורנשטיין ספר-זיכרון, קובץ מאמרי מדע, וחובה על יהודי פולין, על עדת ורשה, לייסד באוניברסיטה העברית בירושלים קתדרה מדעית להציב יד ושם לעובד הגדול הזה".
בספרו "אגן הסהר" (סימן כ"א), טוען הרב חיים צימרמן למגמתיות ושגיאות של בורנשטיין ויפה בעניין מחלוקת רס"ג ובן מאיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה