גנז נולד ב-1541 למשפחה יהודית בעיר ליפשטדט, כיום במערבה של גרמניה. אביו, שלמה, היה מלווה בריבית. למד בישיבה בבון ובפרנקפורט עד גיל שש-עשרה או שבע-עשרה ואז, כמועמד לרבנות, עקר, כרבים אחרים, לישיבת קרקוב שבראשה עמד אז הרמ"א. בדרכו פקד אותו מאורע מכריע בחייו.
כשהתארח בבית דודו הרב מאן בסקסוניה, הוא מצא בספרייתו את ספרו של אוקלידס, "יסודות" בתרגום לעברית של משה אבן תיבון. שנים לאחר מכן כתב:
”[אוקלידס] הוא האיש השנון, החכם המפורסם המחודד ברוב שכלו מכל אשר היה לפניו באומות וגם לאחריו עד היום הזה כמוהו לא יהיה. הוא חיבר את הספר... אשר אין חקר לעמקו... כי ספרו הוא כסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, אשר בהיעדר הסולם אין דרך לעלות.“
בלבו נדלקה תשוקה עזה למתמטיקה ולמדע האסטרונומיה. מדובר בנער אשכנזי, תלמיד ישיבה המועמד לרבנות שאוצר ידיעותיו בחכמה חיצונית, בשלב זה, קלושות. למזלו של גנז, הרמ"א היה פתוח לפילוסופיה ולמדע. בכל ימות החול למדו בישיבה תלמוד, אך בשבתות ובמועדים הותר ללמוד מדעים ודוד גנז ניצל זאת להרחבת ידיעותיו.
ב-1559 הגיע דוד גנז לפראג, ככל הנראה לקרובי משפחתו תושבי העיר, בהם יואכים גנז. "פראג, העיר הגדולה קריה עליזה עיר רבתי עם" הוא כותב.
בפראג נפתחו לפניו שערי בית המדרש של המהר"ל מחד ושערי מיטב המדענים שבעיר מאידך. הוא הצליח לחיות בשני העולמות. דוד גנז שילב את לימוד התורה בלימוד הנושאים הטכניים של אמצעי מדידה והתקבל אצל טיכו ברהה.
"החוקר הגדול בחכמת התכונה [אסטרונומיה] מכל אשר היו לפניו הוא אחד משרי הארץ נקרא טי"חא ברא"הי [טיכו ברהה] ... ושם במקום הנזכר [מצפה הכוכבים] היה יושב עם שנים עשר אנשים כולם חכמים ומביני מדע עוסקים וחוקרים באיצטגניניה [אסטרולוגיה] וכלי מחזיהם הגדולים והמופלגים אשר עין לא ראתה...והיו רואין ומדקדקין וכותבין על ספר מהלך ומצב החמה בגלגליה... אשר אנוכי הכותב הייתי שם ג' פעמים וכל פעם ה' ימים רצופים וישבתי אתם בחדרי חזיונם וראיתי את המעשה אשר נעשה דברים גדולים ונפלאים... באופן שאגיד נאמנה שהשתדלות וחקירות גדולות כאלה מימינו לא ראינו ולא שמענו וגם אבותנו לא ספרו לנו ולא מצאנו כתוב בספר הן מבני ישראל והן מאומות העולם, להבדיל. "
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה