כריסטיאן הויגנס - ביוגרפיה - הופעה מדעית ראשונה

 

הויגנס היה לעתים קרובות איטי בפרסום התוצאות והתגליות שלו, ובימיו הראשונים כמדען המנטור שלו Frans van Schooten חשש מאוד לגורל המוניטין שלו.

 

העבודה הראשונה שהויגנס אישר את הדפסתה הייתה עבודתו המתמטית Theoremata de quadratura (משנת 1651) שעסקה בתרבוע של צורות.

 

היא כללה חומרים שנידונו עם מרסן כמה שנים קודם לכן, כמו הכשל הלוגי של שיטת תרבוע המעגל של גרגואיר דה סנט וינסנט. השיטות המועדפות עליו היו אלו של ארכימדס ופרמה. בעיות תרבוע היו נושא חם בשנות ה-50 של המאה ה-17, ודרך Mylon, הויגנס התערב בדיון על המתמטיקה שניהל תומאס הובס. בהתמדתו העיקשת בניסיונו להסביר את הטעויות שהובס ביצע, הויגנס קנה לעצמו מוניטין בינלאומי.

 

הויגנס חקר עדשות כדוריות מנקודת מבט תאורטית בשנים 3 - 1652, והגיע לתוצאות שנותרו בלתי מפורסמות עד אשר אייזק בארו פרסם אותן ב-1669.

 

היעד של הויגנס היה להבין את עקרונות הטלסקופ. הוא החל ללטש את העדשות שלו ב-1655, בשיתוף פעולה עם אחיו. הוא תכנן ב-1662 את מה שכעת נקרא עינית הויגנס, עם שתי עדשות. ייצור עדשות היה מוקד עניין בקרב חוגים מדעיים רבים באירופה, ודרך הנושא הזה הויגנס פגש בשנות ה-60 של המאה ה-17 את ברוך שפינוזה, אשר אחז בהשקפות שונות על המדע עקב היותו מחויב להשקפת העולם הקרטזית. הויגנס גם התוודע כך לעבודתו של אנטוני ואן לוונהוק, לוטש עדשות אחר, בתחום המיקרוסקופיה שעניין את אביו.

 

הויגנס כתב את החיבור הראשון על תורת ההסתברות: De ratiociniis in ludo aleae ("על ההגיון של משחקי מזל", 1657). נודע לו על עבודה עכשווית בתחום של פרמה, בליז פסקל, וגרהארד דזארג שנתיים קודם לכן, בפריז. Frans van Schooten תרגם את החיבור המקורי של הויגנס מהולנדית ללטינית ופרסם אותו ב-Exercitationum mathematicarum.

 

החיבור עוסק במשחקי מזל, ומתמקד באופן מיוחד בבעיית הנקודות. הויגנס החשיב כברורה אינטואיטיבית את ההתבססות שלו על מושגים של "משחק הוגן" ו-"חוזה שוויוני", ולכן נעזר בהם כדי לנסח תאוריה של ערכי תוחלת. ב-1662 Sir Robert Moray שלח להויגנס את רשימותיו של ג'ון גראונט על אורך החיים של אוכלוסיות, ובעקבות כך הויגנס ואחיו עבדו על התאוריה של תוחלת חיים. בכך הויגנס הפך לאחד המדענים האקטוארים הראשונים.

 

ב-3 במאי 1661, הויגנס צפה במעבר של כוכב הלכת חמה ליד השמש, בעזרת הטלסקופ שהכין איש המלאכה Richard Reeve בלונדון, ביחד עמו ועם האסטרונום תומאס סטריט. סטריט הטיל לאחר מכן ספק בתיעוד האירוע כפי שפורסם על ידי יוהנס הווליוס, מחלוקת שתווכה על ידי Henry Oldenburg. הויגנס העביר להווליוס כתב יד של ירמיה הורוקס על החליפה של ונוס ב-1639. באותה שנה, הויגנס, שניגן בצ'מבלו, גילה עניין במוזיקה ובתאוריות של Simon Stevin עליה; הוא גילה מעט רצון לפרסם את התאוריות שלו על קונסוננס, אשר כמה מהן נותרו אבודות במשך מאות שנים.

 

החברה המלכותית בלונדון בחרה בו לחבר זר ב-1663.