אברהם זכות נולד לר' שמואל ב"ר אברהם בסלמנקה שבקסטיליה, נצר למשפחה מכובדת, אבות אבותיו היגרו מצרפת לקסטיליה בראשית המאה ה-14. רבו המובהק היה רבי יצחק אבוהב, ממנו למד זכות תלמוד, פוסקים וקבלה. בנוסף ללימודי הקודש למד זכות אסטרונומיה באוניברסיטת סלמנקה.
הגמון סלמנקה, גונזלו דה ויוירו, פרש עליו את חסותו והעסיק אותו בעבודות אסטרונומיות ומדעיות. בשנת 1480 מת ההגמון והוא עבר לעבוד בשירות דון חואן דה זוניגה, ראש מסדר האבירים של אלקנטרה, והתיישב במקום בשם גאטה. זכות גם פעל בשיתוף אבירי מסדר הצלוב, והתגורר אצלם בטירה של טומאר.
בין השנים 1473–1478 חיבר את ספרו הראשון, החיבור הגדול, בו תיאר את מערכת השמש. הספר זכה להצלחה ותורגם למספר שפות. בעקבות ההכרה הציבורית במומחיותו של זכות בתחום האסטרונומיה, צורף על ידי ז'ואו השני, מלך פורטוגל, לצוות מחקר אשר עסק בהכנת לוחות אסטרונומיים וימיים לטובת הימאים הפורטוגזים דוגמת וסקו דה גמה אשר עסקו במסעות כיבוש וגילוי ברחבי העולם, כמו כן תידרך ספנים בשימוש באצטרולב ששכלל, הוא היה הראשון שהתקין אותו מנחושת במקום עץ ובכך איפשר לספנים לקבוע את מעמד השמש בדיוק רב יותר. הוא המשיך בתפקידו זה גם בתקופת מלכותו של מנואל הראשון.
הלוחות שחיבר זכות החליפו לוחות ישנים יותר שחוברו במאה ה-13, אף הם על ידי שני מלומדים יהודים. הלוחות החדשים שימשו בין היתר את כריסטופר קולומבוס במסעותיו.זכות אף הדריך את קולומבוס לפני מסעו ועזר לו בידיעת חישובים שונים על מערכת השמש והירח וכן בשימוש האצטרולב.
השפעתו של זכות על מסעותיהם של הפורטוגזים הייתה כה גדולה עד שהיסטוריון בן תקופתו של זכות כתב בספרו "תולדות הודו" כי:
"לפני שציווה לצאת לגילוי הודו, הזמין המלך מנואל אליו את היהודי זכות, שהיה אסטרונום גדול, דיבר איתו בסוד ושאל אותו אם ייעץ לו להיכנס לעובי הקורה, ואם בכלל אפשר לבצע את הדבר... והוא הוסיף שלא יעשה דבר בלי עצתו."
זכות היה בין היהודים המעטים שנמלטו מפורטוגל, ללא שהמירו דתם, לאחר שמנואל הראשון ציווה להטביל את היהודים בפורטוגל לנצרות בכפייה ואסר על יציאתם את גבולות הממלכה. בדרך בריחתו מפורטוגל נשבו הוא ובנו פעמיים, אך בסופו של דבר הגיעו לתוניס, שם פרסם את חיבורו הידוע ספר היוחסין, בו רשם כללים על הש"ס והפוסקים. ספר זה היה במשך מאות שנים החשוב מבין ספרי קורות ישראל, וכלל תיאור של קורות עם ישראל וחכמיו לאורך ההיסטוריה עד ימיו.
בסוף ימיו, בשנת 1513, זכה אברהם זכות להגיע לירושלים, הוא ישב בישיבת ר' יצחק שולאל בה חיבר את לוח בלשון קדושה, שם חי את שנותיו האחרונות.
על שמו נקרא מכתש "Zagut" על הירח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה