הויגנס פיתח שעון מאזני קפיץ (balance spring) בערך באותה תקופה, ובאופן בלתי תלוי, ברוברט הוק. הרעיון החלוצי של הויגנס היה לרתום את תופעת התהודה לשימוש מעשי, ולהוסיף לגלגל האיזון (balance wheel) קפיץ אשר יגרום לו להתנודד בתדירות הרזונסס הטבעית של המערכת, כך שהוא יהווה אמצעי בקרה על מהירות הסיבוב של גלגלי השעון ויאפשר להם לשמור על קצב סיבוב אחיד. המחלוקת על שאלת הקדימות על ההמצאה נמשכה במשך מאות שנים. הדגם של הויגנס נעזר בקפיץ איזון ספירלי; הוא נעזר בסוג זה של קפיץ כי מנגנון האיזון בשעון הראשון שלו השלים יותר מסיבוב וחצי. הוא מאוחר יותר השתמש בקפיצים כאלו בשעונים קונבנציונליים יותר, שנבנו למענו על ידי משפחת Thuret בפריז בסביבות 1675.
קפיצים כאלו עתידים להיות רכיבי מפתח בשעונים מכניים מודרניים עם תמסורת מנוף (lever escapement) כיוון שהם ניתנים לעבור התאמה לאיזוכרוניות. שעונים בתקופתם של הוק והויגנס, לעומת זאת, השתמשו ב-Verge escapement.
בשנת 1675 רשם הויגנס פטנט על שעון הכיס. שעונים כאלו יוצרו בפריז החל מ-1675 ובהתאם לתוכניתו של הויגנס היו חסרים רכיב בשעונים הנקרא Fusee שנועד להשוות את המומנט של הקפיץ הראשי. מניתוח המסמכים עולה הרושם שהויגנס חשב שהקפיץ הספירלי יתזמן באופן שווה את המאוזניים, באותו האופן שהוא חשב שמשענת בצורת ציקלואידה תהפוך את שעון המטוטלת לאיזוכרוני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה