אקדמיית מונטמור הייתה הצורה שהחוג המדעי הוותיק של מרסן לבש אחרי אמצע שנות ה-50 של המאה ה-17. הויגנס לקח חלק פעיל במחלוקות שנידונו בה, ותמך בסיעה "הפורשת" שהעדיפה הדגמות ניסוייות על פני דיונים תאורטיים עקרים. במהלך 1663 הוא היה בביקורו השלישי בפריז; אקדמיית מונטמור נסגרה, והויגנס ניצל את ההזדמנות כדי לצדד בתוכנית יותר בייקונית מדע. ב-1666 הוא היגר לפריז וזכה למשרה באקדמיה הצרפתית למדעים החדשה של לואי ה-14.
בפריז הויגנס מצא לו פטרון ומכותב חשוב ב-Jean-Baptiste Colbert. יחסיו עם חברי האקדמיה האחרים לא היו טובים במיוחד, לעומת זאת, וב-1670, בעודו חולה מאוד, הוא בחר ב-Francis Vernon לממש את צוואתו להעביר תרומה של מאמריו לחברה המלכותית בלונדון אם הוא ימות. זמן קצר לאחר מכן, המלחמה ההולנדית-צרפתית פרצה (1672-8). מעריכים כי חלקה של אנגליה במלחמה (1672-4) גרם נזק ליחסיו עם החברה המלכותית.
דניס פפין היה עוזר של הויגנס ב-1671. אחד הפרויקטים שלהם, אשר לא הניב פירות באופן ישיר, היה מנוע אבק השריפה. פפין עבר לאנגליה ב-1678, והמשיך את מחקרו בתחום. במצפה הכוכבים בפריז (שבנייתו נשלמה ב-1672), הויגנס ערך תצפיות אסטרונומיות נוספות. ב-1678 הוא הציג את Nicolaas Hartsoeker למדענים צרפתים כמו ניקולאס מלברנש וג'ובאני קאסיני.
זה היה בפריז, גם, שהויגנס פגש את הדיפלומט הצעיר גוטפריד לייבניץ, ב-1672. באותה שנה לייבניץ עמל על בניית מכונת החישוב שלו, ולאחר מכן עבר ללונדון בתחילת 1673 יחד עם דיפלומטים ממיינץ. החל ממרץ 1673 לייבניץ קיבל שיעורים במתמטיקה מהויגנס. הויגנס לימד אותו גאומטריה אנליטית; התכתבות ענפה התפתחה בין השניים, ובה בין היתר הויגנס גילה חוסר רצון לקבל את היתרונות שבשיטות החשבון האינפיניטסימלי של לייבניץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה