החללית מבוססת ודומה במבנה להיאבוסה הראשונה, אך נעשו בה מספר רב של שינויים ושיפורים. גוף הגשושית דמוי קופסה בגודל של 1.0 x 1.6 x 1.25 מטר. משקלה, יחד עם 100 ק"ג של דלק, הינו קרוב ל-600 ק"ג. שינוי בולט במראה החיצוני מהיאבוסה הקודמת הוא החלפת האנטנה הקעורה (בשבח גבוה) היחידה בשתי אנטנות שטוחות וקטנות יותר, אך בעלות אותה יכולת תוך כדי חיסכון משקל משמעותי.
מערכת ההנעה של הגשושית מבוססת על מנוע יונים שמשתמש בגז קסנון. מנוע יונים, בניגוד למנוע רקטי קונבנציונלי, מספק דחף נמוך בהרבה, אך יעיל מאד בצריכת הדלק שלו, ומסוגל לפעול זמן רב ללא הפסקה, ובכך לספק תאוצה מתמשכת. היאבוסה הראשונה, ששוגרה בשנת 2003, הייתה מבין החלליות החלוצות בתחום זה. מנוע היונים של היאבוסה 2 מבוסס על קודמו, אך בוצעו בו מספר שיפורים כדי למנוע שחיקה של המנוע לאורך זמן, וכן הוגבר הדחף שהוא מספק מ-8 מילי-ניוטון (mN) ל-10 מילי-ניוטון. לצורך שליטה על כיוון החללית במרחב (Attitude Control), לגשושית יש ארבעה גלגלי תגובה (ראו גם: גלגל תנופה) וכן מערכת של 12 מנועים רקטיים המוזנים בדלק מסוג הידרזין.
ההספק החשמלי להפעלת רכיבי הגשושית מסופק משני לוחות סולאריים בעלי שטח כולל של 12 מטרים רבועים המטעינים סוללות ליתיום-יון. הם יכולים לספק כ-2.6 קילו-ואט במרחק של יחידה אסטרונומית אחת מהשמש, וכ-1.4 קילו-ואט במרחק של 1.4 יחידות אסטרונומיות (טווחים הקרובים לאפהליון ופריהליון של האסטרואיד ריוגו. עם הלוחות הסולאריים פרוסים, רוחב החללית יגיע ל-6 מטר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה