משימת הגשושית פותחה על ידי המעבדה הירחית והפלנטרית (אנ') של אוניברסיטת אריזונה, מרכז טיסות החלל גודרד של נאס"א וחטיבת מערכות החלל של לוקהיד מרטין. הצוות המדעי שלה מורכב מחוקרים מארצות הברית, קנדה, צרפת, גרמניה, בריטניה ואיטליה.
לאחר השיגור על גבי משגר אטלס 5, אוסיריס-רקס תחל מסע של כשנתיים עד להגעה לאסטרואיד 101955 בנו, אסטרואיד קרוב ארץ מסוג אסטרואידי אפולו, בעל קוטר ממוצע של כ-492 מטר אשר נמצא במסלול הליוצנטרי ומשלים הקפה אחת סביב השמש כל 436.6 ימים, במסלול שמביא אותו לקרבה לכדור הארץ כל 6 שנים.
עם ההתקרבות אל האסטרואיד, הגשושית תתחיל תקופה של כמעט שנה בה תחקור ותמפה את האסטרואיד. באמצעות התוצאות של מיפוי וסקירה זו יוכלו מפעילי הגשושית לחקור את האסטרואיד וכן לבחור את האתר המדויק שממנו תאסף הדגימה ולקבוע את התהליך ההדרגתי לביצוע תמרונים שונים כדי להתקרב אליו.
הגשושית לא תנחת על האסטרואיד, אלא תושיט זרוע רובוטית כדי לאסוף את הדגימה, שמשקלה יהיה בין 60 גרם ל-2 קילוגרם. לפני ביצוע האיסוף, יבוצעו חזרות מקדימות. הלוחות הסולאריים של הגשושית יורמו לכדי צורה המזכירה את האות Y על מנת לצמצם את הסיכוי שיצטבר עליהן אבק וכן כדי לספק מרווח גחון גדול יותר במקרה שהגשושית תיטה על צידה במהלך המגע עם האסטרואיד. החללית תנמיך רום עד לגובה של כ-5 מטר מעל פני השטח, ולזרוע הרובוטית שלה יהיו עד 5 שניות לאסוף דגימות מהרגולית שעל פני השטח, לפני שתמרון ההתרחקות מהאסטרואיד יופעל כדי להבטיח היפרדות בטוחה מהאסטרואיד. לגשושית יש יכולת לבצע עד שלושה ניסיונות לאיסוף הדגימה. לאחר שהגשושית תוודא שהדגימה מספקת ושאין צורך בניסיון נוסף, הדגימה תאוכסן בקפסולה למסע חזרה לכדור הארץ.
הגשושית תעזוב את האסטרואיד רק בשנת 2021, כאשר יפתח עבורה חלון שיגור למסלול לעבר כדור הארץ. הקפסולה, הדומה במאפייניה לקפסולה אשר שימשה את החזרת דגימת השביט שאספה הגשושית סטארדאסט, נועדה לשרוד את החדירה לאטמוספירה של כדור הארץ. אתר הנחיתה המיועד של הקפסולה הוא אזור מדברי ביוטה, ארצות הברית. הנחיתה מתוכננת להתרחש בספטמבר 2023, ולאחריה הקפסולה תועבר לניתוח הדגימה במרכז החלל ג'ונסון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה