בליל 1 באוקטובר 1847 גילתה מריה מיטשל את "השביט של מיס מיטשל" (שביט VI 1847, סימנו כיום C/1847 T1). כמה שנים לפני כן הכריז פרדריק השישי, מלך דנמרק על מתן מדליית זהב לכל אדם שיגלה "שביט טלסקופי". הפרס חולק ל"מגלה הראשון" של כל שביט מסוג זה (בדרך כלל מתגלים שביטים באופן עצמאי על ידי כמה אנשים שונים). מריה מיטשל זכתה במדליה בשל תגלית זו וזכתה עקב כך לפרסום עולמי, מכיוון שרק אישה אחת לפניה גילתה שביט (קרוליין הרשל, אחותו של האסטרונום ויליאם הרשל).
זמן מה הייתה שאלה פתוחה לגבי מי היה הראשון שגילה את השביט. יומיים אחרי שמריה גילתה את השביט, גילה אותו באופן בלתי תלוי האב פרנצ'סקו דה ויקו (Francesco de Vico) במצפה הכוכבים של הוותיקן, ופרסם ראשון את דבר הגילוי. במקביל, ניהלה מריה מיטשל חליפת מכתבים עם האסטרונום ויליאם בונד במצפה הכוכבים של אוניברסיטת הרווארד על מנת לאשר את התצפיות שלה. משהתברר כי הפרס עלול להילקח ממריה עקב הכלל הקובע שהמפרסם ראשון נחשב גם המגלה הראשון, הפעיל אדוארד אברט (Edward Everett), נשיא אוניברסיטת הרווארד, מכבש לחצים על מכריו באירופה לשנות את ההחלטה. בסופו של דבר השתכנעו הדנים, וב-6 באוקטובר 1848, שנה מיום גילוי השביט, נשלחה מדליית הזהב למיטשל.
קבלת המדליה הפכה את מריה מיטשל לידוענית - מבקרים רבים באו לאתנאום בננטקט על מנת לצפות ב"גבירה האסטרונומית", והציירת הרמיוני דאסל באה במיוחד מניו יורק על מנת לצייר פורטרטים שלה ושל אביה. ב-1848 התקבלה מריה מיטשל כחברה באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, האישה הראשונה שזכתה לכבוד זה (והאחרונה, למשך כמעט מאה השנים הבאות).
ב-1850 היא התקבלה ל"אגודה האמריקנית לקידום המדע" (American Association for the Advancement of Science).
ב-1849 הזמין אותה צ'ארלס דייוויס (Charles Davis), מנהל הפרויקט הממשלתי "לוח השנה הימי ולוח הכוכבים האמריקני" (American Ephemeris and Nautical Almanac), לעבוד במשרדו על מנת לחשב את מיקומו של הכוכב נוגה בשמים בכל יום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה