המתמטיקאי הצרפתי ז'וזף לואי לגראנז' אמר לעתים קרובות כי ניוטון היה הגאון הגדול ביותר שקם אי פעם. הוא אף הוסיף שהוא היה גם "בר המזל ביותר, כיוון שאי אפשר לייסד את מערכת העולם יותר מפעם אחת". המשורר האנגלי אלכסנדר פופ הושפע רבות מן השלמות הניוטונית, מה שהוביל אותו לכתוב את משפטו המפורסם:
הַטֶּבַע וְחֻקָּיו נָחוּ בְּחֶשְׁכַת שְׁחוֹר, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי נְיוּטוֹן – וַיְהִי אוֹר.
ניוטון עצמו הבין ההקשר ההיסטורי של הישגיו, והיטב לתאר כן בביטוי שהיה מוכר עוד בזמנו, במכתב לרוברט הוק בפברואר 1676:
אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפיהם של ענקים.
במאמר שנכתב מאוחר יותר, סיכם ניוטון את חייו כך:
אינני יודע איך יראני העולם, אך לעצמי נדמה אני כילד, שכל ימיו שיחק על שפת הים ונהנה במוצאו מדי פעם חלוק אבן ממורט יותר, או קונכייה יפה מן האחרות – בעוד שים האמת הגדול משתרע לפניו, ועדיין לא חקרוֹ איש ולא חשף את סודותיו.
אלברט איינשטיין שמר תמיד את תמונתו של ניוטון על הקיר שסמוך לשולחן העבודה שלו, יחד עם תמונות של מייקל פרדיי וג'יימס קלארק מקסוול. ניוטון נותר משפיע עבור מדעני דורנו, כפי שהודגם בסקר שנערך ב-2005 בקרב חברי החברה המלכותית בבריטניה (שניוטון עמד בעבר בראשה) בו נשאל למי הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על ההיסטוריה של המדע, ניוטון או איינשטיין. מדעני החברה המלכותית הצביעו ברוב שלניוטון הייתה ההשפעה הכוללת הגדולה יותר. ב-1999, סקר דעות של 100 מהפיזיקאים המובילים כיום הצביע לאיינשטיין בתור "הפיזיקאי הגדול ביותר אי פעם" ולניוטון כמקום שני, בעוד שסקר מקביל שנערך באתר PhysicsWeb נתן את המקום הראשון לניוטון. ללא ספק תרומתו של איינשטיין לחשיבה הפיזיקלית המעמיקה והתאורטית יותר הייתה גדולה בהרבה, אך גדולתו של ניוטון כמתמטיקאי וכפיזיקאי יישומי הייתה משמעותית הרבה יותר מאשר זו של איינשטיין, מה שמסביר את תוצאות הסקרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה