מריה מיטשל נולדה ב-1 באוגוסט 1818 באי ננטקט השייך למדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית. היא הייתה קרובת משפחה רחוקה של בנג'מין פרנקלין.
למיטשל היו תשעה אחים ואחיות. הוריה, ויליאם מיטשל ולידיה קולמן מיטשל, השתייכו לאגודת הידידים, קהילה דתית נוצרית הידועה גם בכינוי "קווייקרים". מריה נולדה לתוך קהילה זו, שהייתה יוצאת דופן באותה עת ביחסה כלפי שוויון הזכויות לנשים. הוריה, כמו קווייקרים אחרים, העריכו את החינוך, ועמדו על כך שמריה תקבל חינוך באיכות זהה לזה שקיבלו הבנים.
דתם של הקווייקרים דגלה, בין השאר, בשוויון אינטלקטואלי בין המינים.
בנוסף, ננטקט הייתה נמל מרכזי לציידי לווייתנים, וזו הייתה פרנסתם העיקרית של אנשי הקהילה. נשות המלחים נותרו להשגיח על הטיפול בבית במשך חודשים ולעתים שנים, שבהם שהו בעליהן בים. משום כך נהנו הנשים, שהאי היה ביתן, מעצמאות יחסית ומשוויון זכויות חלקי, ועם זאת, לא הותר לנשות ננטקט להיות בעלות רכוש ונמנעה מהן זכות ההצבעה.
בילדותה למדה מיטשל בבית הספר הקטן של אליזבת גרדנר, ואחר כך בבית הספר נורת' גרמר (North Grammar), שאותו ניהל אביה. שנתיים אחרי ייסוד בית הספר, כשמריה הייתה בת אחת עשרה, יסד אביה בית ספר משלו.
מריה למדה בבית ספר זה ושימשה עוזרת הוראה לאביה. בביתם לימד מיטשל האב את מריה אסטרונומיה, תוך שימוש בטלסקופ האישי שלו. כשהייתה מריה בת שתים עשרה וחצי היא עזרה לאביה לחשב את הרגע המדויק של ליקוי חמה טבעתי שהתרחש ב-19 בפברואר 1831.
בית הספר של אביה נסגר, והיא עברה ללמוד ב"בית הספר לגברות צעירות" של הכומר היוניטריאני סיירוס פירס (Cyrus Peirce). אחר כך, כשהייתה בת שש עשרה, עבדה מיטשל תקופה קצרה עבור פירס כמורה למתמטיקה ואז פתחה בעצמה בית ספר ב-1835. שנה אחר כך, בהיותה בת שמונה עשרה, התקבלה לעבודה כספרנית באתנאום של ננטקט (Nantucket Atheneum), מוסד שכלל ספרייה גדולה ואולם הרצאות. כשכל הספרים במוסד לרשותה, השלימה מריה את השכלתה העל-תיכונית בלימוד עצמי, כשבכל מקרה לא הייתה לה אז אפשרות אחרת. למעט קולג' אוברלין שבאוהיו, היו כל מוסדות הלימוד האקדמיים חסומים בפני נשים. היא למדה בעצמה לטינית וגרמנית על מנת לקרוא את ספרי המדע שהיו כתובים באותה עת בעיקר בשתי שפות אלו.
כללי המדע אותם אימצה, על פיהם כל דבר חייב להיבחן על מנת לקבלו כאמת, הובילו אותה לעימות עם קהילת הקווייקרים שבה חייתה. אחד מעיקרי האמונה הקווייקרית, כי יש לקבל בשמחה את המוות כדרך לגן עדן, נראה בעיניה כעיקרון מעוות, בייחוד אחרי שצפתה במות אחיינה הקטן בייסורים קשים במרץ 1842. היא חדלה ללכת ל"מפגשים" והקהילה החליטה להוציאה משורותיה ב-1843, כשהייתה בת עשרים וחמש. למרות ביקורתה כלפי הדרך הקווייקרית לא הפכה מריה לאתאיסטית, אלא הצטרפה לכנסייה היוניטריאנית, ובה הייתה חברה עד מותה.
ביולי 1846 פרצה שריפה גדולה בננטקט שכילתה את מבנה האתנאום, על כל הספרים שבו. בין השאר כילתה השריפה גם את מצפה הכוכבים המאולתר שהקים ויליאם מיטשל על גג הבנק בו עבד, שבו נהגו מריה מיטשל ואביה לצפות בכוכבים. כל הטלסקופים שהיו שם נשרפו גם הם. האתנאום נבנה מחדש במהירות, ומריה מיטשל יצאה במסע התרמות באמצעות מכתבים לספריות, לבתי ספר, ולאנשים שהכירה במטרה לרכוש ספרים חדשים. גם מצפה הכוכבים נבנה מחדש, ומריה ואביה שבו לצפות בכוכבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה