התקלה הגדולה ביותר בפרויקט הייתה השבתת האנטנה הגדולה (High Gain Antenna) של הגשושית, אשר הייתה אמורה להיפרש כמטריה. מסיבות אשר אינן מובנות כל צרכן, האנטנה לא נפתחה כראוי. אנטנה זו אמורה הייתה להעביר לכדור הארץ שידורים בקצב 134 קילוביט בדקה - תמונה בכל דקה. התקלה אילצה את נאס"א להסתמך על אנטנה קטנה יותר (Low Gain Antenna), אשר תפקידה היה למצוא את כדור הארץ אם הגשושית חלילה תאבד את הכיוונים.
בנאס"א הבינו מיד את משמעות התקלה. מכיוון שהאנטנה הקטנה לא אמורה הייתה להעביר מידע מדעי, יהיה ניתן לשלוח תמונות בקצב 10 ביט בדקה - או תמונה אחת בחודש. לאחר שבועות ארוכים של חרדה, נמצא הפתרון. מנהלי המשימה החליטו לטעון למחשב הגשושית תוכנה חדשה, שתאפשר את דחיסת המידע שישודר מהאנטנה המשנית. חלפו שנים עד שהתוכנה נטענה למחשב. לאחר מכן, הסתבר שהיא מסוגלת לשלוח כ-200 תמונות בחודש. אמנם קצב זה היה נמוך מהמתוכנן, אך הוא הציל את המשימה מכישלון צורב. הקרינה החזקה בקרבת צדק נתנה גם היא את אותותיה על החלקים האלקטרוניים בגשושית, שקיבלה את האנרגיה שלה מפלוטוניום רדיואקטיבי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה