היעד המדעי העיקרי של משימת קפלר הוא חקר מבנה מערכות כוכבי לכת, דבר אשר ממומש על ידי סקירת מספר גדול של כוכבים במטרה להשיג מספר יעדי משנה:
קביעת כמות כוכבי הלכת דמויי-ארץ וגדולים יותר הנמצאים בתוך או ליד אזור ישיב של מגוון ספקטרלי גדול של כוכבים.
הגדרת תחומי גדלים וצורות של מסלולי כוכבי לכת אלה.
הערכת כמות כוכבי הלכת הנמצאים במערכות מרובות כוכבים.
הגדרת תחומים עבור גודל מסלול, בהירות, גודל, מסה וצפיפות של כוכבי לכת ענקיים קצרי מחזור.
מציאת כוכבי לכת נוספים במערכות כוכבי הלכת שיתגלו, בשיטות אחרות מלבד ליקוי.
אפיון תכונות כוכבים בעלי מערכות כוכבי לכת.
ההסתברות האקראית של מסלול כוכב לכת להיות על קו הראיה בין כדור הארץ לכוכב האם שלו היא קוטר כוכב האם מחולק בקוטר מסלול כוכב הלכת. עבור כוכב לכת בגודל כדור הארץ, במסלול ברדיוס יחידה אסטרונומית אחת, אשר מלקה (מלשון ליקוי) כוכב דמוי-שמש, ההסתברות היא כ-0.47%, או 1 ל-210. הסתברות זו גדלה ל-0.65% עבור מסלול ברדיוס 0.72 יחידות אסטרונומיות, כרדיוס מסלולו של נוגה). כוכבי לכת אלה יהיו דמויי-ארץ מבחינת התנאים השוררים בהם אם כוכב האם הוא בעל סיווג ספקטרלי G, כמו טאו סטי לדוגמה. בנוסף, מכיוון שכוכבי לכת במערכת שמש נתונה נוטים לנוע במישורים דומים, הסיכויים לגילוי מערכת מרובת כוכבי-לכת הם למעשה די גבוהים. לדוגמה, אם משימה דמוית קפלר הייתה מגלה את כדור-הארץ מלקה את השמש, היה לה סיכוי של כ-12% לגלות גם את נוגה.
עם הטכנולוגיה הנוכחית, משימת קפלר היא בעלת הסיכויים הגבוהים לגילוי כוכבי לכת דמויי-ארץ, כאשר אחד היתרונות המשמעותיים שלה הוא היכולת לצפות ביותר מ-100,000 כוכבים בו זמנית, דבר המגדיל את הסיכוי לצפות בליקויים.
בנוסף לחיפוש כוכבי לכת, משמש המידע מהטלסקופ לחקר כוכבים משתנים מסוגים שונים ומחקר אסטרוסייסמולוגי, במיוחד על כוכבים בעלי תנודות הדומות לאלה של השמש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה