מטרתה העיקרית של משימת החלל, שעלותה כ-850 מיליון דולרים, היא הניסיון הראשון מסוגו לביצוע נחיתה רכה על גרעינו של שביט. כך יתאפשר לערוך מחקר מקיף יותר של שביט משבוצע אי פעם.
המשימה מתאימה לקשר החזק בין סוכנות החלל האירופאית (ESA) וחקר השביטים, קשר שהחל להתפתח, כאשר הגשושית ג'וטו צילמה תמונות תקריב של ליבתו של השביט היילי ב-1986. הנחתת תחקור את החומרים מהם עשוי השביט. מעריכים שחומרים אלה נשארו כמו שהם פחות או יותר מאז היווצרות מערכת השמש.
אחד מיוזמי הפרויקט הוא פרופ' עקיבא בר-נון מאוניברסיטת תל אביב שאמר:
פרויקט רוזטה הינו חוד החנית של מחקר השביטים, שנקודות השיא שלו עד עתה היו התקרבותה החטופה של הגשושית "ג'וטו" לגרעינו של השביט היילי בשנת 1986, התקרבותה החטופה של גשושית "אבק הכוכבים" (Stardust) לגרעינו של שביט וילד-2 בשנת 2003 צילום פניו והחזרת אבק ממנו לאנליזה במעבדות על פני הארץ, ועתה שהייה של רוזטה חדשים רבים ליד גרעינו של שביט צ'וריומוב-גרסימנקו, נחיתה על פניו וחקירת מבנהו והרכבו. שביטים- אלו הגופים הפרימיטיביים ביותר במערכת השמש, שלא השתנו מאז יצירתה לפני 4.5 מיליארד שנים. כיום יש עדויות ברורות (חלקן החשוב ביותר ממעבדת הסימולציה של שביטים באוניברסיטת תל אביב) כי שביטים הביאו לכדור הארץ הרבה מאוד מן הגזים האצילים ארגון, קריפטון וקסנון והחמרים האורגניים שהובילו ליצירת החיים על פני הארץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה