בשנות ה-60 יזמה המעבדה להנעה סילונית של נאס"א את תוכנית פלנטרי גראנד טור - תוכנית גרנדיוזית לחקר כוכבי הלכת החיצוניים של מערכת השמש. כהכנה לתוכנית החליטה נאס"א ב-1964 לשגר שתי גשושיות קטנות יותר שיחקרו את מערכת השמש החיצונית.[1] ב-1969 אישרה נאס"א את בנייתם של שני גשושיות שקיבלו את השמות "פיוניר F" ו"פיוניר G" שקיבלו מאוחר יותר את השמות פיוניר 10 ופיוניר 11. מטרתם הראשונית של שני הגשושיות הייתה לחקור את החלל שמעבר למאדים, לחקור את חגורת האסטרואידים ובחינת הסכנות הכרוכות במעבר דרכו, ובסופו של דבר, המטרה העיקרית - חקירת צדק וסביבתו.
על הגשושיות הורכבו כלים מדעיים מסוגים שונים על מנת שיכולו לחקור ולאסוף מידע אודות הסביבה בה הם נמצאים ועל מנת שיכולו לחקור את צדק ואת חגורת האסטרואידים.
מרכז המחקר איימס של נאס"א קיבל את האחריות על ניהול המשימה ובפברואר 1970 נתן המרכז חוזה בסך 380 מיליון דולר לחברת TWA לבניית שתי הגשושיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה