לפני בוא האדם הלבן, היו האזורים המקיפים את הר לאסן, ובמיוחד האזורים ממזרח, מדרום ומדרום-מזרח, משכנם המסורתי של בני היאמוני (Yamonee) מהשבט האינדיאני של המאידו (Maidu).
פסגת לאסן קרויה של שמו של פטר לאסן (Peter Lassen; 1859-1800) נפח ממוצא דני שהוביל את המהגרים מעבר לפסגה זו אל עמק סקרמנטו בשנות ה-30 של המאה ה-19. לנתיב אותו בחר לאסן לא נמצא שימוש לאורך השנים משום שנחשב בלתי בטוח, והוא הוחלף ב"נתיב המהגרים של נובלס" (Nobles Emigrant Trail) הקרוי על שם הסייר, ויליאם נובלס (William Nobles), שקישר בין נתיב אפלגייט (Applegate Trail) בצפון-מערב נבדה עם חלקו הצפוני של עמק סקרמנטו.
ב-1864, הייתה הלן טנר ברודט (Helen Tanner Brodt; 1908-1838) לאישה הראשונה שטיפסה על פסגת לאסן. לכבודה קרוי אגם קרחוני על פסגת לאסן "אגם הלן".
החל ב-1914 ועד 1921 נעורה פסגת לאסן מתרדמתה תוך סדרה של התפרצויות פריאטיות (התפרצות כתוצאה מקיטור בלחץ רב), זרמי לבה דקיטית, ולהארים (זרמי בוץ געשיים) בתקופת פעילות זו התחוללו בין 200 ל-400 התפרצויות געשיות. בשל הפעילות הגעשית ויופייה של השממה הגעשית, הוכרזו פסגת לאסן, חרוט האפר והסביבה הקרובה כ"פארק הגעשי הלאומי לאסן" ב-9 באוגוסט 1916.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה