בין הדבון לפרם חלה הפחתה של לוח פָרָלוֹן אל מתחת ללוח הצפון-אמריקאי. בעקבותיה התפתחה בגבול בין הלוחות געשיות שגרמה להיווצרותה של קשת איים במהלך הקרבון. בשלהי הטריאס, לפני כ-210 מיליון שנים, החלה געשיות תת-קרקעית שנמשכה אל תוך היורה והסתיימה לפני כ-150 מיליון שנים. לאחר שוך הגעשיות התגברה נדידתו של הלוח הצפון-אמריקאי לצפון-מערב. התנועה הטקטונית הובילה לאורוגנזת נבדה, במסגרתה חלה התמרה של סלעים ונוצר רכס הרי נבדה שהתרומם לגובה של כ-4,500 מטרים. ברכס זה נוצרו מאוחר יותר הרי סיירה נבדה. השרידים היחידים לפעילות זאת הם כמה סלעים מותמרים בחלק מפסגות הסיירה נבדה. ביורה התרחשה סדרה של התפרצויות געשיות, שלוותה בחדירת מאגמה לסלעי הקרום. חדירה זו יצרה את הבתולית של הרכס בעומק של כ-10 ק"מ מתחת לפני השטח, שגרם להתרוממות הרי סיירה נבדה. המחדר הורכב בעיקר מגרניט, וכ-95% מן הסלעים נסחפו מאוחר יותר בתהליך שהאיץ את התרוממות הרכס.
בקרטיקון התרחש שלב געשי תת-קרקעי שהחל לפני כ-120 מיליון שנים והסתיים לפני כ-80 מיליון שנים, במקביל לאורוגנזה הסוויירית שפעלה על מערב אמריקה הצפונית, מקנדה בצפון ועד מקסיקו בדרום. שלב געשי נוסף החל בנאוגן לפני כ-20 מיליון שנים והסתיים לפני כ-5 מיליון שנים, במהלכו התרחשו התפרצויות בהרי הגעש של רכס קסקייד שאינם פעילים עוד. בפליסטוקן, לפני כ-700,000 שנים, נוצרה הקלדרה של לונג ואלי. השלב הגעשי האחרון החל בסוף הפליסטוקן, לפני כ-60,000 שנה, והסתיים בהולוקן, לפני כ-600 שנים. תוצריו ניכרים בלועות מונו-איניו (Mono-Inyo) באזור אגם מונו ודרומית לו.
בפליוקן, לפני 10 מיליון שנים, החלה התרוממות של הרי הסיירה נבדה לאורך העתק סיירה, תחילה אנכית ולאחר מכן חלה נטייה של הגוש, שהגבירה את ההתרוממות ויצרה מדרונות מזרחיים מתונים ומדרונות מערביים תלולים יותר. השיפוע החד האיץ את זרימת המים בנחלים ובנהרות במורדות המערביים, שהתחתרו במסלע ביתר-שאת ויצרו עמקים תלויים ומפלים. שלב נוסף של התרוממות נבע מהתפתחותם של העתקים גדולים ממזרח ליוסמיטי, בייחוד היווצרותו של עמק אוונס, והתפתחות מבנה אגן ורכס. האצה נוספת של תהליך ההתרוממות התרחשה בפליסטוקן, לפני כ-2 מיליון שנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה