ב-30 במאי 1914, לאחר 27,000 שנות תרדמה, החלה פעילות געשית בהר לאסן כשההר החל לרעוד בשל התפוצצות שמקורה בקיטור לוהט, שהתרחשה כאשר מאגמה מותכת התרוממה כלפי פני השטח וחיממה מי תהום הקרובים לפני השטח. המים שהטמפרטורה שלהם עלו על נקודת הרתיחה התרוממו בלחץ המופעל עליהם דרך הסדקים בסלע ובסמוך לפני השטח הפכו לקיטור שנפלט בעוצמה דרך הנתיבים בהם הייתה ההתנגדות החלשה ביותר ללחץ שהפעיל. עד אמצע 1915 התחוללו יותר מ-180 התפוצצויות קיטור שיצרו לוע בקוטר 300 מטרים בסמוך לפסגה.
ואז אופי ההתפרצות השתנה באופן דרמטי. בליל ה-14 במאי 1915 נצפו גושי לבה לוהטים מתגלגלים במדרונות פסגת לאסן אפילו ממקומות רחוקים מההר דוגמת העיירה מנטון (Manton) השוכנת 35 קילומטרים מערבית מההר. כשעלה השחר התגלה כי כיפה של לבה דקיטית (לבה המכילה בין 63% ל-68% סיליקה) מילאה את לוע הר הגעש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה