שמות הרים והרי געש - אמריקה - אמריקה הדרומית - קולומביה - נוואדו דל רואיס - גאוגרפיה וגאולוגיה

הר הגעש נוואדו דל רואיס שוכן כ-129 קילומטרים מערבית לבוגוטה, והוא חלק מ"המסיב הגעשי רואיס-טולימה" (או קורדיילרה סנטרל), שהוא חלק מרכס הרי האנדים. המסיב כולל שבעה הרי געש המשתרעים לאורך 50 קילומטרים בכיוון צפון-דרום. מתוכם, חמישה שפסגתם מכוסה שלג-עד (ולכן מכונים נוואדו): נוואדו דל רואיס, נווואדו דל טולימה (Nevado del Tolima) נוואדו דה סנטה איסבל (Nevado de Santa Isabel), נוואדו דל קינדיו (Nevado del Quindío) ונוואדו דל סיסנה (Nevado del Cisne). ושניים שפסגתם מתחת לקו השלג: סרו מאצ'ין (Cerro Machín) וסרו בראבו (Cerro Bravo). המסיב שוכן בצומת של ארבעה העתקים, חלקם עדיין פעילים. 

ההר נוואדו דל רואיס שייך לטבעת האש, אזור המקיף את האוקיינוס השקט וכולל כמה מהרי הגעש הפעילים ביותר. הוא הר הגעש השלישי על פי הסדר מצפון לדרום מבין הרי הגעש באזור הגעשי הצפוני של הרצועה הגעשית של האנדים, הכוללת 75 מתוך 204 הרי הגעש מתקופת ההולוקן בדרום אמריקה. הרצועה הגעשית של האנדים נוצרה בהפחתה של לוח נסקה הימי מתחת ללוח הדרום-אמריקאי.

נוואדו דל רואיס, כמו הרי געש אחרים ברכס האנדים, הוא הר געש שכבתי: הר געש גדול שצורתו חרוטית הבנוי משכבות רבות של לבה שהתקשתה וטפרה, כולל אפר געשי. הלבה הבונה את השכבות היא אנדזיטית-דקיטית בהרכבה. החרוט הגעשי הנוכחי מורכב מחמש כיפות לבה: לה אולטה (La Olleta), חרוט פירוקלסטי על המדרון הדרום מערבי של ההר, כיום אינו פעיל, אך ייתכן שהתפרץ בעבר הקרוב, נאוודו דל סיסנה (Nevado El Cisne), אלטו דה לה לגונה (Alto de la Laguna), אלטו לה פיראנה (Alto la Pirana) ואלטו דה סנטאנו (Alto de Santano). ההר מתפרש על שטח של מעל ל-200 קמ"ר, ומשתרע למרחק של 65 קילומטרים ממזרח למערב. הפסגה הרחבה של ההר מכילה את לוע ארנאס (Arenas) שקוטרו קילומטר אחד ועומקו 240 מטרים. 

מדרונות ההר בסמוך לפסגה תלולים למדי בזווית נטייה מ-20 ועד 30 מעלות, והם מנוקזים על ידי עמקי נהרות עמוקים יחסית. בגבהים נמוכים יותר, המדרונות תלולים פחות, וזווית הנטייה שלהם כ-10 מעלות. משם והלאה משתרעים מרגלות ההר כמעט עד נהר הריו מגדלנה (Río Magdalena), הנהר הגדול ביותר בקולומביה, צפונית להר הגעש, ועד לנהר הקאוקה (Cauca River) מערבית לו. משני הצדדים העיקריים של הפסגה מסמנים קירות זקופים (headwall) את המקומות בהם התחוללו בעבר מפולות סלעים. 

נוואדו דל רואיס מחולל התפרצות פליניאנית כפי שבדרך כלל מתרחש בהרי געש באזורי הפחתה יחד עם זרמים פירוקלסטיים היכולים להמיס שלג וקרחונים בסמוך לפסגה, שיוצרים לפעמים להארים (זרמי בוץ ושברי סלעים) הרסניים, כולל ההתפרצות ב-1985 שהייתה הקטלנית ביותר שהתרחשה ביבשת אמריקה הדרומית.