הפארק הוא חלק מרכס קסקייד ויש בו פסגות המתקרבות ל-3,000 מטרים ולכן האקלים ברוב שטח הפארק הוא אקלים אלפיני. באזורים המערביים יותר האקלים הוא אקלים ימי ממוזג, בעוד שהאקלים באזורים המזרחיים יותר הוא אקלים יבשתי לח.
בשל הקרבה לאוקיינוס כמות המשקעים בחלק המערבי של הפארק משמעותית בין נובמבר לאפריל ובגובה בדרך כלל יורדים שלגים. משקעים אלו מועצמים משום שהמדרונות המערביים של הקסקדייס הצפוניים חוסמים את האוויר הלח. תקופת הקיץ יבשה יותר בדרך כלל. בגובה רב כמות השלג רבה במיוחד. בחורף של 1999-1998 ירדו על הר בייקר (Mount Baker) הסמוך 29 מטרים של שלג, שיא עולמי. בחלק המזרחי של הפארק האקלים יבש יותר כשחורפים קרים יותר והקיצים חמים יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה