הפיניקים הגיעו לחופי צפון אפריקה ובתוכם תוניסיה, בעזרת אוניות קלות החל מ-1100 לפנה"ס בערך. הם ייסדו בה התיישבויות רבות - הבולטת בהן קרתגו, הסמוכה לתוניס הבירה של היום. הם התיישבו רק על רצועות חוף הים התיכון, בעוד התושבים הברברים המשיכו לחיות בפנים הארץ. ההתיישבות הפיניקית החזיקה מעמד באזור בסופו של דבר, במשך כאלף שנים.
בשנת 146 לפנה"ס כבשו הרומאים את קרתגו, והרסו אותה כליל. את כל האזור הם הפכו לפרובינקיה רומית שבמרוצת הזמן החלה לפרוח מבחינה תרבותית וכלכלית. בשנת 439 לספירה נכבשה תוניסיה בידי הוונדלים, ששלטו בה עד לשנת 534, אז היא נכבשה מחדש על ידי הביזנטים.
במאה ה-7 וה-8 לספירה כבשו את תוניסיה הערבים. במאה ה-12 שלטו בה הנורמנים מסיציליה במשך תקופה קצרה, אך עד מהרה נכבש האזור מחדש ושב לשליטה ערבית. החל משנת 1705 הפכה תוניסיה לחלק מהאימפריה העות'מאנית, אף שהצליחה לשמור במידת מה על אוטונומיה.
בשנת 1881 פלשה צרפת למדינה, עקב סכסוך גבולות עם אלג'יריה (המושבה הצרפתית העיקרית באפריקה) ותוניסיה נהפכה למדינת חסות של צרפת. בתקופה זו הגיעו אליה עשרות אלפי מהגרים מצרפת ומאיטליה.
את עצמאותה השיגה בשנת 1956 כמונרכיה חוקתית, אולם בשנת 1957 ראש הממשלה חביב בורגיבה, ביטל את המונרכיה וייסד משטר חד-מפלגתי בתוניסיה - בה שלט 31 שנה. בשנת 1987 ביצע זין אל-עאבדין בן עלי הפיכה ותפס את השלטון מידי בורגיבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה