הנוסע הוונציאני מארקו פולו מזכיר את סרי לנקה ביומן מסעותיו כ"אי האבנים היקרות". שכנו בה מכרות אודם ואזמרגד, אבני החן האיכותיות בעולם. קובלאי חאן שלח את מארקו פולו לקנות מאת המלך שרידים מקודשים של בודהה. שם חזה מארקו באבן אודם ענקית כתפוח גדול. ב-1506 ביקר בסרי לנקה, הפורטוגזי לורנסו דה אלמיידה.
במהלך התקופה הקולוניאלית נשלטה סרי לנקה על ידי שלוש מעצמות. בתחילה הייתה זו האימפריה הפורטוגזית ששלטה באי החל מתחילת המאה ה-16. בשנת 1640 כבשה הולנד את האי ושלטה בו עד 1798 במסגרת ציילון ההולנדית. החל בשנת 1798 כבשה בריטניה את האי ושלטה בו עד לעצמאות המדינה ב-1948. בריטניה החלה בגידול מטעי קפה, תה וקינמון בסרי לנקה, ולצורך כך הביאה לסרי לנקה מאות אלפי טמילים מהודו, שעבדו במטעים.
הבריטים התייחסו היטב לטמילים ובנו בשבילם מוסדות חינוך, מה שחיזק את מעמד הטמילים בסרי לנקה, לעומת הסינהליסטים, התושבים הבודהיסטים של הארץ .
בשנת 1948 זכתה סרי לנקה לעצמאות מהממלכה המאוחדת והפכה לדמוקרטיה סוציאליסטית. הממשלה הראשונה החליטה כי על מנת ליצור שוויון בין הקבוצות השונות במדינה, יש להפוך את השפה הסינהלית לשפה הרשמית במדינה. הדבר יצר מתח רב בין הסינהלים לטאילים ובסופו של דבר הביא לרצח ראש הממשלה בנדרנייקה בשנת 1959.
בשנת 1972 היה המצב במדינה טעון ביותר בעקבות חוק שהגביל את מספר הטאמילים הרשאיים ללמוד באוניברסיטאות וקבע כי הבודהיזם, דתם של הסינהלים, הוא הדת הרשמית במדינה. מרבית הטאמילים הם הינדואיסטים. עם קבלת החוק פרצו מהומות אלימות של סטודנטים טאמילים שדרשו הקמת מדינה עצמאית לטאמילים בצפון האי ובמזרחו, והצבא נאלץ להתערב.
בשנת 1976 החלה במדינה מלחמת אזרחים בין הטמילים לסינהלים. בשנה זו הוקם הארגון הטאמילי המשמעותי ביותר במאבק - טיגריסי השחרור של טאמיל אילם. הטיגריסים לא בחלו בשום אמצעי במלחמת השחרור שלהם, ועל אף ניסיונו של נשיאה החדש של סרי לנקה, שנבחר ב-1977, ג'וניוס ריצ'רד ג'ייוורדנה, להפסיק את המהומות על ידי הכרה באוטונומיה טאמילית בצפון ובמזרח המדינה, המשיכו לבצע פיגועים כנגד אזרחים. לאורך כל שנות ה-80 המשיכו שני הצדדים בטרור, ובפשעים של הפרת זכויות אדם.
בשנות ה-80, לאחר לחצים מצד גורמים טאמילים בשלטון ההודי, ולאחר שכ-100,000 טאמילים הוגלו להודו, פלשה הודו לסרי לנקה בניסיון להפסיק את הלחימה. בשנת 1989, פרץ מרד סינהלי בראשות מפלגה בשם "JVP", וממשלת סרי לנקה בראשותו של ראנאסינג פרמאדאסה החלה בחיסול שיטתי של פעילי המפלגה. בשנת 1990, לאחר הסכם הפסקת אש עם הטאמילים, עזבו ההודים את סרי לנקה. אולם הפסקת האש לא החזיקה מעמד. בשנת 1991 נרצח מי שהיה ראש ממשלת הודו בזמן התערבותה בסרי לנקה רג'יב גנדי על ידי מתאבדת טאמילית כנקמה על ההתערבות ההודית הכושלת בסרי לנקה.
בשנת 1993 נרצח נשיא סרי לנקה ראנאסינג פרמאדאסה ובשנת 1999 נפגעה נשיאת סרי לנקה צ'אנדריקה קומאראטונגה, בפיגוע התאבדות.
ב-24 בדצמבר 2001 השיג ראש הממשלה החדש ראניל ויקראמאסינגה הסכם הפסקת אש. בשנת 2002 החלו להישמע קולות הקוראים להסכם שלום ובהמשך אותה שנה כבר נחתמו מספר סעיפים בהסכם. בשנת 2003 התחדשה האלימות לאחר פיגוע התאבדות בבירה בקולומבו. ובינואר 2008 בוטלה הפסקת האש באופן רשמי על ידי ממשלת סרי לנקה.
בסוף שנת 2008 ובתחילת 2009 התעצמה הלחימה בין הממשלה לטיגריסים הטאמילים, והממשלה הצליחה לכבוש את המעוזים האחרונים שלהם. ב-2 בינואר כבשה את בירת המורדים קילינוצ'צ'י ודחקה את המורדים למובלעת קטנה בג'ונגלים בצפון מזרח האי. ב-16 במאי הכריז נשיא סרי לנקה על ניצחון הצבא על המורדים, ויום אחר כך, הכיר גם הארגון בהפסדו אחרי שנמצאה גופתו של מייסד הארגון, ולופילאי פרבאקראן. ב-17 במאי 2009 הכריז ארגון הטיגריסים על הנחת נשקו, משום שאין בכוחו להגן על תומכיו וקרא לממשלה לפתוח בשיחות שלום.
במהלך העימות נעלמו עשרות אלפי גברים בצפון המדינה אשר השתייכו לנמרים הטמילים או תמכו בהם. בשנת 2015 אישר ראש הממשלה ויקרמסינגה כי כולם נרצחו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה