מחלת האיידס החלה להתפשט בסנגל באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, ומקרה ראשון אובחן בשנת 1986. תגובתה של ממשלת סנגל להתפשטות האיידס הייתה מהירה. בניגוד למדינות רבות בהן אבד זמן רב, וקופחו חיי אדם בעקבות הכחשות הממשל, סנגל ביססה תוכנית לאומית למאבק באיידס בשם SIDA (שם המחלה בצרפתית). עוד מימיה הראשונים ננקטו בתוכנית אמצעים משמעותיים למניעת הדבקות בנגיף בהם: קידום השימוש בקונדומים, שיתוף פעולה בין מנהיגי המדינה ומנהיגי הדת, סקרים מחוזיים לקביעת אזורי סיכון וקביעת התפשטות המגפה, ייעוץ ובדיקה חסויים לאזרחים, התייחסות לעוסקים בזנות כקבוצת סיכון ושילוב לימודים על הנגיף בתוכנית החינוך. תהליך הדרגתי זה הוביל לכך ששכיחות המחלה בסנגל היא הנמוכה ביותר באפריקה שמדרום לסהרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה