מאמצע המאה ה-19 השתלטו חיילים מצריים על ברברה ועל נמלים אחרים בצפון. ב-1887 נהפך חלק זה של סומליה לשטח חסות בריטי. בשנים 1889 עד 1920 נאלצו הכוחות הבריטיים לדכא מרד בהנהגתו של המוסלמי הקנאי מוחמד אבן עבדאללה. דרומה של סומליה היה נתון זה שנים רבות לשליטת הסולטאן של האי זנזיבר, עד שבסוף המאה ה-19 כבשו אותו האיטלקים. חלק זה של סומליה היווה יחד עם אתיופיה, מאז כיבושה בידי האיטלקים ב-1936 את "אפריקה המזרחית האיטלקית".
ב-1940 בזמן מלחמת העולם השנייה, כבשו חיילים איטלקים את סומליה הבריטית אך שנה לאחר מכן סולקו משם וחיילים של חבר העמים הבריטי כבשו גם את סומליה האיטלקית.
המדינה נוסדה ב-1960 כאיחוד של מחוזות שהיו אז מושבות של בריטניה ושל איטליה. נשיאה הראשון היה עדן עבדוללה עוסמאן דאר שכיהן עד 1967. ב-1969 פרצה הפיכה בהנהגת הגנרל מוחמד סיאד בארה, במהלכה נרצח הנשיא עבד אי רשיד עלי שרמרקה. בארה תפס את השלטון, שינה את שם המדינה לרפובליקה הדמוקרטית של סומליה והנהיג משטר קומוניסטי.
בעקבות מלחמת אזרחים שהתחילה ב-1977 וטרם הסתיימה, המדינה התפרקה, והייתה קיימת רק להלכה. הארץ נשלטה ברובה על ידי מיליציות אסלאמיות עד למלחמה שהכריזו המיליציות נגד המדינה השכנה אתיופיה ונגד השלטון המרכזי הרעוע של סומליה. המלחמה עצמה נגמרה ב-12 בינואר 2007 לאחר שאתיופיה וצבא המשטר הפדרלי הנתמך על ידה, כבשו את השטחים שהמיליציות האסלאמיות פלשו אליהן והקימו ממשלת מעבר פדרלית, השולטת להלכה במדינה בחסות אתיופיה. המיליציות השונות, רובן אסלאמיסטיות קיצוניות, המשיכו בפעולות טרור אסלאמי ובתקיפות השלטון המרכזי. בתחילת 2009 יצאו הכוחות האתיופיים מהמדינה ומאז התגברו ההתנגשויות בין המורדים לבין הכוחות הנאמנים לממשלת המעבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה