עם הכיבוש הערבי של האזור והתפשטות האסלאם צפונה כונה האזור שבחלק הדרומי שבין הנהרות בשם עיראק הערבית, שם התבססו הערבים, בניגוד לצפון האזור שבו עדיין ישבו עמים זרים כגון הכורדים והאשורים. השם עיראק שימש גם לתיאור אזורים שלא נמצאים בגבולות עיראק המודרנית, אלא במרכז ובמערב שטח איראן המודרנית. את שמם של אזורים אלו ניתן לתרגם ל"עיראק הזרה" או "עיראק הרחוקה". השם תיאר את המישורים מדרום להרי חרמין ולא כלל את השטחים הצפוניים והמערביים של עיראק המודרנית.
בערבית מודרנית משמעות השם עיראק (عراق - עראק) היא "חוף", "גדה" (של ים, נהר וכו'). משמעות אחרת היא "לחות" - בניגוד ליובש בחצי האי ערב. יש המייחסים את השם לעיר העתיקה אורוכ, היא ארך האשורית הקדומה.
במקרא כונה האזור הדרומי שבין הנהרות הפרת והחידקל בשם "בבל" על שם ממלכה ועיר מדינה בעלת שם זה ששלטה באזור, ואילו האזור הצפוני שבין הנהרות כונה בשם "ארם נהריים". בתרגום השבעים, שכתיבתו מתוארכת למאה השלישית לפנה"ס, תורגם השם "ארם נהריים" מעברית ליוונית קוינה ושם האזור מכונה מסופוטמיה (מסו - μέσος - "אמצע", פוטמיה - ποταμός - "נהרות").
בחיבור אחר בשם אנבסיס אותו כתב ההיסטוריון הרומי אריאנוס נעשה גם שימוש במונח "מסופוטמיה". החיבור אומנם מתוארך למאה השנייה לספירה אך מחברו מתייחס למקורות מתקופת מסעו אלכסנדר הגדול לכיבוש האימפריה הפרסית, סדרת אירועים שתחילת התרחשותם מתוארכת לשנת 336 לפנה"ס, וסופם לשנת 323 לפנה"ס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה