ההיסטוריה של רוסיה מתחילה בתולדותיה של קבוצה אתנית, הידועה בשם הסלאבים. קבוצה זו היא המקור לעמים מזרח-אירופיים רבים, דוגמת הרוסים, האוקראינים, הפולנים ואחרים. הישות המדינית הראשונה שהוקמה הייתה קייב-רוס (או רות'ניה של קייב) שנקראה על שם בירתה - קייב. ישות זאת הוקמה בעקבות הגעתו לאזור של שבט רוס מאזור סקנדינביה של היום, אלה היו הוויקינגים של מזרח אירופה ובפי המקומיים הם נקראו ואראגי. מלכם הראשון היה רוריק. כיום עיקר שטחי הממלכה הקדומה נמצאים בתחומי אוקראינה. הרוסים התנצרו תחת שלטונו של ולדימיר הראשון, בשנת 988, בהשפעה ביזנטית. עם נפילתה של ביזנטיון, באמצע המאה ה-15, ראו עצמם הרוסים כממשיכי דרכה (החל מאותה תקופה רוסיה נקראה רומא השלישית).
רוס של קייב לא הצליחה לשמור על אחדותה והיא התפרקה לשלל נסיכויות שנלחמו זו בזו. בתקופה זו עלתה במרכז רוסיה נסיכות ולדימיר ואילו בצפונה התבססה רפובליקה גדולה של נובגורוד. באמצע המאה ה-13 נכבשה רוסיה על ידי המונגולים (מלבד נסיכות נובגורוד ואזורים בצפון מערב המדינה) ונשארה תחת העול הזר כ-100 שנה עד המחצית השנייה של המאה ה-14, כאשר חלקים מסוימים היו מחויבים לשלוח מנחה עד אמצע המאה ה-15. במהלך תקופת השלטון הזר עלתה קרנה של נסיכות מוסקבה ואחרי הניצחון על המונגולים בקרב קוליקובו בשנת 1380, הפכה נסיכות זו לדומיננטית. הנסיך איוואן השלישי הצליח למגר סופית את המונגולים בשנת 1480 בעימות שקיבל את השם העמידה הגדולה על נהר האוגר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה