תימן - היסטוריה

במאה ה-11 השתלטו הח'ליפים הסונים ממצרים על מרבית צפון תימן, אך בפועל, נשאר הכוח בידי השושלות הגדולות כמו הזיידים, נג'הידס סולהידס ואחרות. עד אמצע המאה ה-15 העיר מוח'א (المخا) על חופי הים האדום הפכה לנמל הקפה המרכזי בעולם (על שמה נקרא המשקה "מוקה").

 

צפון תימן הייתה, למשך תקופה קצרה ושוב במאה ה-19, חלק מהאימפריה העות'מאנית, אולם הכוח האמיתי נשאר כשהיה בידי האימאמים משושלת הזיידים. בדרום תימן שלטו הבריטים מאז 1832 על נמל, ששימש את אוניות המסחר שעברו בין המזרח למערב. בהמשך גדלה חשיבות האזור בעיני הבריטים עם פתיחת תעלת סואץ, והשפעתם באזור דרום תימן הלכה וגברה לאחר שהושגו הסכמים עם השליטים המקומיים ובריתות הגנה נכרתו בין הצדדים.

 

צפון תימן קיבלה את עצמאותה מהאימפריה העות'מאנית בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה. הבריטים, שהקימו אזור חסות באזור עיר הנמל הדרומית עדן במאה ה-19, עזבו בשנת 1967 ובאזור קמה דרום תימן. שלוש שנים מאוחר יותר אימצה ממשלת דרום תימן את הקומוניזם והתקרבה לברית המועצות. לאחר 20 שנות עוינות התאחדו שתי המדינות בשנת 1990. תנועת פורשים דרומית שקמה בשנת 1994 דוכאה במהירות. בשנים האחרונות מנהלת ממשלת תימן מלחמה קשה בצפון המדינה כנגד שבטים שיעים קיצוניים הרוצים להקים מדינה עצמאית שיעית שאינה מכירה בשבטים הסונים, שבטים אלה ממומנים על ידי איראן שמנסה לייצא את המהפכה השיעית. אותם שיעים קיצונים אף גירשו משפחות יהודיות מבתיהם תוך איום שירצחו אותם אם לא יעזבו את מקום מושבם. נשיא תימן, עלי עבדאללה סאלח (אף הוא שיעי), דאג באופן אישי למלט את המשפחות היהודיות למקום מבטחים, בעיקר בעיר הבירה.

 

בשנת 2011 פרצו הפגנות גדולות בתימן נגד הנשיא עלי עבדאללה סאלח. ההפגנות התרחשו במסגרת גל המחאות בארצות ערב והחלו בהשראת המהפכה בתוניסיה וההפיכה במצרים, ועם חלוף הזמן גברו למחאות המוניות, שביתות, עימותים עם הצבא ואף למלחמת אזרחים בין תומכי הנשיא למתנגדיו. ב-3 ביוני הופגז ארמונו של הנשיא סאלח על ידי מתנגדיו והוא נפצע באורח בינוני. סאלח הוטס לערב הסעודית השכנה כדי לקבל טיפול רפואי לפציעותיו.

בזמן העדרותו הוחלף סאלח בסגנו, עבד רבו מנסור האדי. ב-23 בספטמבר חזר סאלח לתימן ושב לכהן כנשיא. ב-23 בנובמבר חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן על הסכם העברת סמכויות לסגנו אל האדי.

 

ב-25 בפברואר 2012 הושבע סגן הנשיא של סאלח עבד רבו מנסור האדי לנשיא החדש של תימן.

 

אולם, מעבר השלטון לא עבר חלק עקב מאבקי כוחות בין החות'ים לבין קבוצות אחרות בצפון תימן במקביל לפעילות טרור מצד לוחמי אל קאעידה.

 

בספטמבר 2014, כבשו לוחמים חות'ים שטחים נרחבים מצנעא, והכריזו על הקמת "ממשלת אחדות" הכוללת ייצוג למיעוטים. בינואר כבר שלטו המורדים החות'ים כליל על אל-חודיידה וצנעא. ב-20 בינואר 2015 השתלטו המורדים החות'ים על הבירה צנעא, פרצו אל ארמון הנשיאות והכניסו את הנשיא עבד רבו מנסור האדי למעצר בית. כעבור מספר ימים האדי נאלץ להתפטר עם ממשלתו. המורדים הכריזו על "ניצחון המהפכה". ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת, שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי ממשלו של האדי.