קלמנטיין שוגרה ב-25 בינואר 1994 בשעה 16:34:00 UTC על גבי משגר טיטן 23G מבסיס חיל האוויר ונדנברג שבקליפורניה. המשימה הורכבה משני שלבים. אחרי ביצוע שני יעפים על פני כדור הארץ נכנסה הגשושית למסלול סביב הירח ב-21 בפברואר 1994. מיפוי הירח ארך שני חודשים ובוצע בשני שלבים. בשלב הראשון הייתה הגשושית במסלול קוטבי אליפטי עם פריאפסיד של כ-400 ק"מ בקו רוחב 30° דרום ואפואפסיד של 8,300 ק"מ, בשלב זה כל הקפה נמשכה כ-5 שעות. בכל פעם שהגיעה הגשושית לפריאפסיד הופעלו חיישניה למשך 80 דקות במהלכם בוצע מיפוי של הירח וכאשר הגיעה לאפואפסיד היא שידרה את המידע שאספה אל כדור הארץ. שלב המיפוי הראשון החל ב-26 בפברואר 1994 והסתיים ב-26 במרץ 1994. ב-26 במרץ 1994 סובב מסלול הגשושית כך שהפריאפסיד היה בקו רוחב 30° צפון. שלב זה נמשך עד ל-21 באפריל 1994. שני שלבי המיפוי איפשרו ביצוע מיפוי גלובלי של הירח מקו רוחב 60° דרום עד לקו רוחב 60° צפון תוך ביצוע 300 הקפות.
קלמנטיין הוצאה ממסלול סביב הירח ב-5 במאי 1994 והייתה אמורה לבצע שני יעפים נוספים על פני כדור הארץ והירח, אחריהם הייתה אמורה להמשיך אל עבר הגוף קרוב-הארץ 1620 גאוגרפוס, אליו הייתה מגיעה כעבור כשלושה חודשים ומבצעת יעף על פניו במרחק של פחות מ-100 ק"מ. אך ב-7 במאי ארעה תקלה במחשב הגשושית והיא הפעילה את אחד ממנועי הגישה שלה למשך 11 דקות ובכך סיימה כמעט את כל מלאי הדלק שלה והכניסה את עצמה לסחרור של 80 סל"ד. במצב זה ביצוע היעף על גאוגרפוס לא היה מניב תוצאות שימושיות ולכן במקום זאת הוכנסה הגשושית למסלול גאוסטציונרי כאשר תוך כדי כך היא עברה דרך חגורות ואן אלן וסייעה לבחינת השפעות הקרינה על המכשרים המדעיים שהיו על גביה.
המשימה הסתיימה ביוני 1994 כאשר הכוח החשמלי שהפיקה החללית כבר לא הספיק לשליחת מידע הניתן לפענוח.
ב-5 במרץ 1998 הודיעה נאס"א כי מהמידע שהופק מהגשושית הצביע על כך שבמכתשים שבקטבי הירח יש מספיק מים היכולים לספק את צרכיה של מושבה מאוישת על הירח. אף על פי שמאז הוטל ספק רב באותם תגליות, הגשושית ההודית צ'אנדריאן 1 ששוגרה לחקור את הירח ב-2008 והגשושית האמריקאית LCROSS ששוגרה ב-2009 אכן מצאו הוכחות לקיום מים על הירח (אך הן לא הוכיחו כי המים יספיקו לקיום מושבה מאוישת).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה