תוכנית אפולו - כרונולוגיית הטיסות - טיסות מבחן מוקדמות

סטורן I

 

הסטורן I (או סטורן C-1) תוכנן לפני שמפרט משימות האפולו היה ידוע. כאשר סוכם המפרט התברר שהמשגר אינו חזק די הצורך. עם זאת, 10 משגרי סטורן I נבנו ושגרו בהצלחה מלאה בין 1961 ל-1965. חמש המשימות הראשונות (SA-1 עד 5) היו משימות פיתוח, שתי משימות נוספות (A-101 ו-A-102) נשאו דגמים של החללית אפולו לחלל ושלוש משימות נוספות (A-103 עד 105) היו חלק מפרויקט פגאסוס. חלק מהטכנולוגיה ששימשה בבניית הסטורן I שימשה לאחר מכן לפיתוח ובניית סטורן IB וסטורן V.

 

סטורן IB

 

טיסות הסטורן IB נועדו לבחון את רכיבי השלב השלישי של הסטורן V ואת פעילות רכיבי חללית האפולו בחלל.‏

AS-201 (באופן לא רשמי אפולו 1A‏) (26 בפברואר 1966);
משימה לא מאוישת וראשונה של הסטורן IB. המשגר נשא בחרטומו לראשונה חללית אפולו אמיתית (ולא דגם) לגובה 450 ק"מ (לא למסלול). במשימה נבחנו שלב ה-S-IVB שיועד לשמש גם את הסטורן V, המנוע הראשי של חללית האפולו, ומגן החום של תא הפיקוד של החללית בעת החדירה לאטמוספירה.

 

AS-203 (באופן לא רשמי אפולו 3) (5 ביולי 1966);
משימה לא מאוישת לבחינת התנהגותם של מימן וחמצן נוזלי (דלק שלב ה-S-IVB) במסלול סביב כדור הארץ. המשימה הושלמה בהצלחה.

 

AS-202 (באופן לא רשמי אפולו 2) (25 באוגוסט 1966);
משימה לא מאוישת. משגר הסטורן IB נשא חללית אפולו למסלול בליסטי ארוך שהקיף כשלושה רבעים מכדור הארץ. מטרת המשימה הייתה, בדומה למשימת AS-201, לבחון את מערכות חללית האפולו, אך לזמן ממושך יותר. עם זאת, בשונה מהחללית שנשאה משימת AS-201, במשימה זו נישאה חללית (חללית מס' 11) שהייתה מותאמת כמעט לחלוטין לשיגור צוות. במהלך המשימה הופעל מנועה הראשי של החללית 4 פעמים ונבחנו יכולת החדירה לאטמוספירה.