למשימת פיניקס יש שתי מטרות. האחת היא לחקור את ההיסטוריה הגאולוגית של המים - המפתח לסיפור הלא מפוענח של השינויים האקלימיים. השנייה היא לחפש אחר עדויות של אזור שבו חיים יכולים לשרוד בגבול שבין הקרח והקרקע, "לכלוך ביולוגי". מכשירי הגשושית מותאמים לחשיפת מידע אודות ההיסטוריה הגאולוגית ואולי גם הביולוגית של האזור הארקטי של מאדים. בשל העובדה שפיניקס תהיה הגשושית הראשונה שתשדר מידע מאחד הקטבים, היא תתרום לאסטרטגיה העיקרית של נאס"א במאדים - לעקוב אחר המים. המשימה העיקרית של הגשושית מיועדת להמשך 90 ימי מאדים (מעט יותר מ-92 ימי ארץ).
הגשושית פיניקס נחתה באזור עשיר בקרח-מים המכונה "העמק הירוק" הנמצא בקרבה לקוטב הצפוני של מאדים וביצעה שם משימות חקר שונות, החשובה שבהן היא לבחון האם לעתים הקרח שבקטבי מאדים מפשיר והופך למים נוזליים. הטמפרטורות באזורי הקוטב אינן מתקרבות לרוב ל-0 מעלות צלזיוס, אך ככל הנראה מלחים שונים הנמצאים בקרקע מאדים מאפשרים למים נוזליים להתקיים על פני השטח של מאדים. החשיבות הגדולה בהימצאות מים נוזליים על פני מאדים היא שהימצאותם יכולה להצביע על סביבה המתאימה לקיום חיים. ואכן הגשושית העבירה נתונים על חומציותה של הקרקע, גילוי חומצה על-כלורית וב-4 באוגוסט 2008 דיווחה גם על קיומם של מים במאדים. המים יוכלו לשמש להפקת מימן וחמצן ולשתייה, ולאפשר הארצה עתידית של מאדים. ב-2 באוקטובר 2008 פורסם כי פיניקס זיהתה שלג נופל מעננים בגובה של כ-4 ק"מ, אשר נמס טרם הגעתו לקרקע.
הפיניקס הכילה גם תחנה מטאורולוגית שיכולה לבדוק את הרכב האטמוספירה האבק וחלקיקי המים, בעזרת קרן לייזר אנכית. מכשיר נוסף יבדוק מהי טמפרטורת פני המאדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה