משימת החללית תוכננה להמשך כשלושה חודשים, אך היא נמשכה כ-5 חודשים מ-25 במאי, מועד הנחיתה ועד קרוב לסוף אוקטובר. החללית נחתה לקראת שיאו של הקיץ באזור הארקטי של מאדים, וכך היא זכתה לשעות אור רבות, אותן ניצלה להטענת מצבריה. החשמל שיוצר שימש הן להפעלת המכשירים ובהם מכשירים זוללי אנרגיה כתנורים שחיממו את דגימות הקרקע לאלף מעלות צלזיוס, וכמובן לשמירה על חום תפעולי שבו שאר מכשירי החללית יכולים לפעול, למרות צינת המאדים. אמנם אורכה של כל עונת שנה במאדים כפול מבכדור הארץ, ובמאדים חשים גם בהבדל בין תקופה שבה כוכב הלכת קרוב יחסית לשמש, לבין תקופה שבה הוא מרוחק יחסית, דבר הממתן או מקצין בהתאמה את השפעת העונות, אך גם הקיץ הארוך תם. לאט לאט התקצרו הימים ועמן ולקראת סוף אוקטובר שידרו המדענים לחללית הנחיות לסגירה הדרגתית של המכשירים והשארת מצלמה בודדת עד שהקור יכריע אותה, ואולם בטרם הם הספיקו לכבות את המכשירים באופן יזום, נותק הקשר עם הנחתת, ולמעט הצלחה קצרה אחת ב-2 בנובמבר 2008, לא הצליחו המהנדסים ליצור קשר עם הפיניקס, וכעבור שבוע הוכרז למעשה על סיום הפרויקט.
הנתונים ששידרה הפיניקס, הן מהניסויים והן מהתחנה המטאורולוגית ישמשו את המדענים עוד זמן רב לצורך חקר פני השטח של מאדים והשוואת התנאים באזור הארקטי מול קו המשווה שבקרבתו פועלים הרכבים הרובוטיים ספיריט ואופורטיויניטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה