חלון שיגור למאדים נוצר כל 26 חודשים כאשר מאדים וכדור הארץ מתקרבים זה לזה ושניהם באותו צד של השמש. בשל חלון השיגור הקצר נדחה שיגורה של גשושית אחרת דון לספטמבר, וההכנות לשיגורה יערכו לאחר שיגור הפיניקס. לטיל השיגור היסטוריה של הצלחות ובהם שני השיגורים בשנת 2003 של ספיריט ואופורטיוניטי ומארס פת'פיינדר ב-1996.
הגשושית שוגרה ב-4 באוגוסט 2007 על גבי משגר דלתא 2 ונחתה על מאדים ב-25 במאי 2008. הפיניקס חדרה לאטמוספירה של מאדים במהירות 21,000 קמ"ש ונחתה באותה דרך שבה נחתו חלליות ויקינג בשנת 1976, בהאטת מהירותן באמצעות מצנח ורקטות נחיתה.
הנחיתה הייתה אוטומטית, זאת מאחר שלאור לוקח כרבע שעה להגיע למאדים וזמן זהה להגיע בחזרה לכדור הארץ, לכן לא ניתן היה להנחיתה בעזרת פקודות ישירות מהקרקע.
בשנת 2007 פורסם דו"ח שחיבר פרופ' דירק שולץ-מקוץ' מאוניברסיטת מדינת וושינגטון והאיגוד האסטרונומי האמריקני, לפיה הפליטה מהרקטות הללו זיהמה את הקרקע באתרי הנחיתה של חלליות ויקינג ואולי הרגה כל יצור חי שהיה עלול לשהות שם. ההשערה זו פורסמה זמן רב לאחר שניתן היה לבצע שינויים כלשהם בגשושית בלא לעכב את הטיסה ולהפסיד את חלון השיגור. ניסויים שביצעו נילטון רנו מאוניברסיטת מישיגן (אף הוא חוקר שותף בפרויקט) וסטודנטים שלו ניסו להעריך כמה אבק יורם מפני השטח של מאדים בידי מנועי הנחתת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה