חצי שנה לפני שתגיע לצדק, תחל ג'ונו בשלב המוקדם של משימתה המדעית ותחל לחקור את המגנטוספירה שלו. ג'ונו צפויה להגיע אליו ב-4 ביולי 2016 (שהוא, במקרה, יום העצמאות האמריקאי), אז תאיץ את קצב הסיבוב העצמי שלה ל-5 סל"ד כדי להגביר את יציבותה לפני הבערת המנוע הרקטי. הבעירה הרקטית תאט את הגשושית ותכניס אותה ל"מסלול לכידה" ראשוני סביב צדק, שיהיה ארוך יותר מהמסלולים הרגילים שלה סביבו.
התכנון המקורי היה שמסלול הלכידה הראשוני סביב צדק יהיה בודד ויארך 107 ימים, אולם לאחר השיגור הוחלט לפצל אותו לשני מסלולים קצרים יותר בני 53.5 ימים כל אחד, עד לכניסה למסלול יציב סביב צדק עם הקפות בנות 14 יום (במקום 11 יום בתכנון המקורי). השינוי האריך את משך המשימה המדעית מ-15 ל-20 חודשים. הוא בוצע על מנת להשלים מיפוי גלובלי בסיסי של המגנטוספירה והשדה הכבידתי של צדק כבר בשלבים מוקדמים יותר של המשימה.
ג'ונו תקיף את צדק במסלול קוטבי, בו נטיית המסלול שלה תהייה כ-90 ±10 מעלות לקו המשווה של צדק, כך שהיא תעבור מעל קטביו. מסלולה יהיה אליפטי מאד: הנקודה הקרובה ביותר במסלול (פריאפסיד) תהייה במרחק של כ-4,000 ק"מ מעל פני העננים של צדק, בעוד הנקודה הרחוקה ביותר במסלול (אפואפסיד) תהיה במרחק של 39 רדיוסי צדק, מעבר לירח קליסטו, הרחוק מבין הירחים הגליליאניים.
המסלול האליפטי של ג'ונו נקבע על בסיס היעדים המחקריים של המשימה, שדרשו את ההתקרבות המקסימלית האפשרית לכוכב הלכת, בעיקר כדי למפות ביסודיות את השדה הכבידתי והשדה המגנטי של צדק. המסלול הקוטבי נבחר בגלל שהוא מאפשר מיפוי גלובלי של צדק, מכיוון שעקב הסיבוב העצמי של כוכב הלכת, כל התקרבות של ג'ונו אליו תעשה בקו אורך שונה, כך שהיא תסקור כל פעם אזור אחר.
למסלול של ג'ונו יש עוד מספר יתרונות מרכזיים:
המסלול האליפטי מאפשר לה לעבור במרווח שבין צדק לבין חגורות הקרינה המסוכנות במגנטוספירה שלו וכך להתחמק מהן. למרות זאת, ג'ונו לא תצליח להתחמק מחגורות הקרינה לחלוטין, וככל שמשימתה תתמשך היא תספוג יותר קרינה שתפגע במכשור האלקטרוני שלה. הסיבה לכך נעוצה בפחיסות של צדק[ד] - שתגרום להטיית מסלולה של ג'ונו עם הזמן, כך שכשהיא תעבור יותר ויותר בתוך אזור חגורות הקרינה שלו.
מסלולה של ג'ונו מאפשר לה לכוון את הלוחות הסולאריים שלה במהלך כל המשימה[ה] לעבר השמש, מה ש"יפצה" על כך שעקב מרחקו הרב של צדק מהשמש, יכולת הפקת האנרגיה הסולארית של ג'ונו תהייה קטנה פי 25 מאשר בכדור הארץ.
המסלול הקוטבי יאפשר לג'ונו לחקור ביסודיות את קטביו של צדק, דבר שלא נעשה עד היום.
לאחר שתיכנס למסלול סביב צדק, הגשושית תחל את השלב המדעי של משימתה ותפעיל את המכשירים המדעיים שלה (ראו פסקת מכשור מדעי). תצפיותיה של ג'ונו יעשו בעיקר בזמן קצר של כ-3 שעות לפני ו-3 שעות אחרי הנקודה הקרובה ביותר לצדק במסלול (פריאפסיד).[37] שאר הזמן, כאשר ג'ונו נמצאת הרחק מצדק במהלך רוב המסלול, ישמש לשידור המידע שהגשושית אספה חזרה לכדור הארץ ולבחינת התקינות שלה ושל מכשיריה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה