סקיאפארלי נודע בעיקר בזכות תצפיותיו ומחקריו על מאדים. במהלך תצפיותיו הראשוניות, הוא קרא לאזורים כהים שראה כ"ימות", ואזורים בהירים כ"יבשות". הוא השתמש בביטויים לטיניים ומקורות מהמיתולוגיה כדי לתת שמות למאפיינים שראה, לדוגמה לאזור מסוים קרא אולימפוס ניקס, שלימים נתגלה להיות הר הגעש אולימפוס מונס. בשנת 1877, הוא ציין כי הוא ראה רשת צפופה של מאפיינים בעלי קוים ישרים על פני השטח, להם קרא בשם ערוצים. המילה ערוצים באיטלקית הינה "canali", והיא תורגמה לאנגלית כ"canal", כלומר "תעלות". כך, בשל התרגום השגוי, רבים הניחו כי מדובר בדבר מלאכותי שנוצר על ידי בעלי תבונה, והאמינו כי יש חיים על מאדים. האסטרונום פרסיוול לוול היה מהתומכים העיקריים של החיים על מאדים. עם זאת, סקיאפארלי לא היה בטוח באופיין המלאכותי של מאפיינים אלו, והיה יותר זהיר בתיאוריו. השערות על התעלות שעל מאדים השפיעו על תרבות המדע בדיוני בספרות ובאומנות. עם הזמן, ובעיקר לאחר תצפיותיו של האסטרונום האיטלקי וינצ'נזו צ'רולי (Cerulli) הגיעו המדעים למסקנה כי מדובר באשליות אופטיות. צילומי לוויינים של מאדים, כגון מארינר 4 הוכיחו כי אין מבנים על מאדים המזכירים תעלות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה