בשנת 1579 הגיע לטולוז בדרום צרפת, בה עסק בהוראת פילוסופיה. ב-1581 עבר לפריז, בה נהנה מחסותם של פטרונים צרפתיים, ביניהם המלך אנרי השלישי. הוא התפרסם בשל הדגמות של זיכרונו ואף פרסם מספר ספרים על אימון הזיכרון. אולם היו גם מי שייחסו את זכרונו לכוחות כישוף.
בשנת 1583 עבר לאנגליה. למרות שהיה בידו מכתב המלצה מאנרי השלישי, הוא לא קיבל משרת הוראה באוקספורד או בכל אוניברסיטה אחרת. היו שמועות, כי בין השנים 1583 - 1586 שימש ברונו כמרגל בנציגות הצרפתית בבריטניה אולם שמועות אלו לא בוססו מעולם.
בעת שהותו באנגליה פרסם כמה מכתביו החשובים, בהם "הדיאלוגים האיטלקיים", שכללו את החיבורים הקוסמולוגיים "Cena de le Ceneri" (ארוחת הערב של יום רביעי של האפר (השם מתייחס לחג הפסחא) 1584), בו הגן על תורתו של קופרניקוס, ו- "De l'Infinito Universo e Mondi" ("על היקום האינסופי והעולמות" 1584), בו טען כי הכוכבים, הנראים בשמים הם שמשות, היקום הוא אינסופי ומכיל עולמות רבים. כמו כן, הוא טען כי ישנם גזעים תבוניים רבים ביקום. הדיאלוגים היו כתובים כאלגוריה, ובהם האלים מחליטים לגרש את המזלות מהשמים ולהחליפם במידות הטובות - חוכמה, אמת וכדומה. בדיאלוגים הללו לעג ברונו לדת והציג את מעשי הנסים המתוארים בהן כטריקים דוגמת קסמי הבמה בתיאטרון. גישה זו רק הוסיפה לעוינות הכנסייה כלפיו.
בשנת 1585 חזר לפריז. בעקבות טענותיו נגד התפיסה המדעית של אריסטו, ופרסומיו נגד פבריציו מורדנטה, מתמטיקאי קתולי, סר חינו בעיני הבריות. בשנת 1586, לאחר מריבה אלימה על המצאתו של מורדנטה "המצפן הדיפרנציאלי", עזב את צרפת ועבר לגרמניה.
בגרמניה נכשל ברונו בניסיון לקבל משרת הוראה במרבורג, אך הורשה ללמד באוניברסיטת ויטנברג, שם לימד על אריסטו במשך שנתיים. לאחר ש"האקלים האינטלקטואלי" השתנה, הוא לא היה רצוי שם וב־1588 עבר לפראג, בה קיבל מהמלך רודולף השני סכום כסף, אך לא משרה. במשך זמן קצר היה פרופסור באוניברסיטת הלמשטדט בצפון גרמניה, אך גם משם נאלץ להימלט כאשר הוחרם על ידי הלותרנים.
בשנת 1591 שהה בפרנקפורט. ככל הנראה, במהלך יריד הספרים שם קיבל הזמנה לוונציה מאת ג'ובני מוֹצֶ'ניגוֹ, משליטי העיר, שביקש לפתח את זכרונו. כמו כן שמע על משרת הוראה למתמטיקה באוניברסיטת פדובה. לאחר מותו של האפיפיור השמרן סיקסטוס החמישי, חשב ברונו כי האינקויזיציה איבדה מכוחה, וכי שובו לאיטליה יהיה בטוח.
ברונו לימד זמן מה בפדובה, אולם כעבור כשנה נמסרה מישרתו לגלילאו, והוא עבר לוונציה. במשך זמן מה לימד את ג'ובני מוצ'ניגו, אך הלה התאכזב ללמוד ממנו את מערכת הקיצורים במקום שיטות קסם. כאשר רצה ברונו לעזוב את ונציה, הסגיר אותו מוצ'ניגו לידי האינקויזיציה. הוא נעצר ב-22 במאי 1592 ונשלח להשפט ברומא בשנת 1593.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה