יום שלישי, 1 בנובמבר 2016

טיכו ברהה - קריירה והשגים מדעיים - המודל הטיכוניאני


ברהה התנגד לקביעה שכדור הארץ סובב סביב השמש. הוא לא התעלם מהדוגמות הדתיות והפילוסופיות שתמכו במודל הגאוצנטרי, אך בעיקר תנועת כדור הארץ לא הסתדרה עם התצפיות שלו – אילו היה כדור הארץ נע היה צריך להיווצר היסט במיקום שלנו אל מול הכוכבים, אך הוא לא הצליח לזהות שום שינוי במיקומנו היחסי. למעשה היסט שכזה קיים, אך הכוכבים כל כך רחוקים שהשינוי בזווית קטן מכדי להיות נראה לעין בלתי מזוינת וטלסקופ שמסוגל לזהות היסט זה יופיע רק במאה ה-19. ברהה ואסטרונומים בני זמנו לא יכלו להעלות על דעתם עד כמה הכוכבים רחוקים, ולכן קבע ברהה כי כדור הארץ אינו נע.
 
למרות זאת, תצפיות אחרות סתרו את האפשרות שכוכבי הלכת סובבים את כדור הארץ. כך לדוגמה המסלולים של מאדים והשמש אמורים להתנגש אם שני הגורמים השמימיים נעים סביב כדור הארץ (ראה תרשים). בהסתמך על ממצאים אלו שכלל ברהה מערכת שהוצעה על ידי נילקנטה סומיאג'י, אסטרונום הודי, כמאה שנים מוקדם יותר. במערכת של ברהה השמש והירח סובבים את כדור הארץ, אך חמשת כוכבי הלכת (הידועים אז) סובבים סביב השמש. שאר הכוכבים קבועים, כפי שהיה מקובל עד אז, אף על פי שברהה עצמו הוכיח על ידי הנובה של 1572 שעולם הכוכבים הקבועים אינו בלתי משתנה.
 
יוהנס קפלר השתמש בתצפיותיו של ברהה עצמו כדי להוכיח שתנועת כוכבי הלכת היא למעשה אליפטית, וגרסה מעודכנת של המודל הטיכוניאני עם תנועת כוכבים אליפטית אומצה על ידי הכנסייה. חוקי התנועה של אייזק ניוטון שפורסמו במאה ה-17 הפריכו את המודל מבחינה תאורתית, כיוון שלא ייתכן שמערכת השמש סובבת סביב מסה כה קטנה כמו כדור הארץ, אך הכנסייה קיבלה את המודל ההליוצנטרי רק לאחר פרסום תצפיותיו של ג'יימס בראדלי במאה ה-18, אשר זיהה היסט אל מול הכוכבים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה