בשנת 1588 נפטר פטרונו של ברהה, פרידריך השני. במקומו עלה לשלטון בנו, כריסטיאן הרביעי, שהיה לא רק אדיש למדע ואסטרונומיה, אלא גם זקוק בדחיפות לכסף. ב-1596, עם הגעתו לבגרות, ביטל כריסטיאן את המימון, המדולדל גם כך, למכון של ברהה ואסר עליו לעסוק באסטרונומיה ואלכימיה בתחומי דנמרק. כל זה לא השאיר לברהה ברירה אלה לזנוח את אורניבורג ולחפש פטרון חדש. תחילה חזר לרוסטוק, משם קיים חלופת מכתבים עם המלך, שהייתה משפילה מאד בשבילו, ומשנוכח כי לא יוכל לשוב ולעסוק במחקריו במולדתו נענה להזמנתו של הקיסר הגרמני רודולף השני לבוא לשמש מתמטיקאי, אסטרונום ואסטרולוג חצרו (שהייתה ממוקמת רוב שנות שלטונו בפראג). רודולף העניק לברהה קצבה, בית בפראג ואת טירת בנאטקי לבניית מצפה כוכבים חדש. בתקופה זו הזמין ברהה את יוהנס קפלר, שהיה נרדף בגראץ עקב אמונותיו הדתיות, להיות לעוזרו – קפלר עתיד לרשת את גוף הנתונים ואת הציוד של ברהה, שיהיו הבסיס לתגליותיו הגדולות.
בשנים שאחרי המעבר עמל ברהה רבות על מנת להעביר חלק ניכר ממכשירו וספריתו מוון לבנאטקי, אך לא הספיק לעשות הרבה מעבר לכך – בשנת 1601 חלה באופן פתאומי ונפטר ב-24 באוקטובר, לאחר 11 ימי מחלה בלבד. על פי קפלר, מילותיו האחרונות היו: "לא חייתי לשווא".
ברהה נקבר בכנסיית טין שבפראג, אשתו קירסטן, שנפטרה שלוש שנים אחריו נקברה לידו. על המצבה המקורית נחקקה הכתובת הלטינית שעיטרה קודם את הכניסה ל"ארמון הכוכבים": "Non fasces, nec opes sola artim sceptra perennant" (לא השלטון ולא העושר, רק שרביט המדע נצחי).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה