יום ראשון, 11 בספטמבר 2016

הים התיכון - מיתולוגיה והיסטוריה - היסטוריה


מיקומו הגאוגרפי של הים התיכון וריבוי האיים גרמו הפכו אותו לגשר שחיבר בין הארצות ששכנו לאורך חופיו. גשר זה התאפשר עם פיתוח הספנות בעת העתיקה. התרבות הראשונה שהייתה לה מסורת ימית משמעותית הייתה התרבות המינואית ששגשגה בכרתים בין 2700 ל-1450 לפנה"ס. אזור הים התיכון מועד לרעשי אדמה, מהם קלים ומהם קשים מאד ייתכן שאסונות טבע אלה המיטו אסון על התרבות המינואית. בתקופה שבין 1450 ל-1500 לפני הספירה התפרץ הר הגעש שבאי, והוא נחרב כליל.
 
משבר תקופת הברונזה במאה ה-12 לפנה"ס מנע התפתחות נוספת בספנות, אך הים המשיך להיות גשר חשוב. גויי הים (הפלשתים) השתמשו בו כדי לפלוש למזרח התיכון. הפלשתים נעצרו ליד הדלתא של הנילוס על ידי הצי המצרי.
 
לאחר התייצבות המערכות הפוליטיות, עלו כוחות חדשים על במת הים התיכון. הראשונים לנצל את מרחבי הים התיכון לאחר משבר תקופת הברונזה היו הפיניקים. אלה הפליגו מחופי צור צידון וערים נוספות באזור לבנון המודרנית מערבה. מטרתם הייתה סחר ובהמשך הקימו תחנות מסחר בנכר. עם הזמן התפתחו חלק מתחנות סחר אלה והפכו לערים, חלקן גדולות, שהחשובה בהן הייתה קרתגו שבחופי צפון אפריקה.
 
בתקופת מסעי הצלב שימשה עכו עבור הצלבנים כנמל ראשי.
 
דרך הים התיכון הגיעו לארץ ישראל הן כובשים והן פליטי מלחמה הן עולי רגל, והן מהגרים. בסוף המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים שימש את הבאים נמל דייגים קטן ופרימיטיבי ביפו, וחלקם אף הגיעו לאלכסנדריה ומשם, ברכבת דרך מדבר סיני, לארץ ישראל. בשנות השלושים נבנה נמל בתל אביב. בחיפה היה נמל מאז המאה ה-14 לפנה"ס. הנמל החדש נפתח בחיפה בשנת 1934, ובמלחמת העולם השנייה שימש בסיס צבאי חשוב לבריטים. נמל אשדוד נחנך בשנת 1966 ובשנות ה-2000 נפתח בו גם נמל היובל, החדיש והמשוכלל בנמלי ישראל.
 
בשנים שבין מלחמת העולם השנייה ליציאת הבריטים מישראל הגיעו מעפילים בעליה ב' (בלתי לגלית), בספינות רעועות, שנשכרו ונחכרו ממקורות שונים ומפוקפקים. המעפילים הובאו אל חופים שונים בארץ, בחשכת הלילה, נלקחו אל יישובים סמוכים לחוף והובלעו שם בין תושבי המקום. אלה שנלכדו בידי הבריטים נלקחו למחנות מעצר בקפריסין ובעתלית ובמקרים קיצוניים אף הוחזרו לאירופה (האניה יציאת אירופה). ספינת המעפילים אף-על-פי-כן מוצגת במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה, ולצד כביש החוף, בהרצליה, קיימת האנדרטה יד למעפיל האלמוני אף היא שריד לאותם ימים רחוקים.
 
ידוע גם סיפורה של אוניית המעפילים סטרומה, שגורשה מחופי טורקיה לאחר 10 שבועות שהייה בנמל איסטנבול ונגררה, עם מנוע מקולקל וללא עוגן, ללא מזון ומים למאות הנוסעים, וכך הושארה מחוץ למים הטריטוריאליים של טורקיה. צוללת סובייטית זיהתה אותה כ"אוניית אויב" והטביעה אותה על כל אנשיה, פרט לניצול אחד ויחיד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה