בתחילת המאה ה-8, האימפריה הפרנקית של קרל הגדול התפשטה צפונה עד לגבול הדרומי של העם הדני. הדנים היו מודעים לטבח שבוצע בפגנים בגרמניה, ואיום זה גרם להם להתאחד לצד עם עמים סקנדינבים נוספים. החל מתקופה זו ובמשך מאות שנים נקראו הדנים, יחד עם הנורווגים והגיטים, בשם ויקינגים, ושלטו על הימים והחופים של אירופה. הוויקינגים הדנים היו פעילים בעיקר באיים הבריטים ובמערב אירופה, וכבשו חלקים מאנגליה, אירלנד, צרפת (ייסדו את נורמנדי) ועוד.
דנמרק אוחדה כממלכה בשנת 980 לערך על ידי האראלד כחול-השן (Harald Blåtand) שהיה למלך הראשון של דנמרק. באותה העת שכנע אותו מיסיונר גרמני להתנצר. דת חדשה זו, שהחליפה את המיתולוגיה הנורדית הישנה, הייתה מועילה ביותר מבחינת המלך החדש: היא הביאה עימה תמיכה מהאימפריה הרומית הקדושה, ואיפשרה למלך להיפטר מכל מתנגדיו שלא הסכימו לוותר על דתם הנורדית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה